רבנו גרשום במדינת ישראל: כפיית גט מול היתר נישואין ושורשי "מנהג בתי הדין״ Rabbenu Gershom in the State of Israel: Enforcing Get on the Woman or Permitting the Husband to Marry a Second Wife?

תקציר

תקציר בעברית:לרבינו גרשום, הפוסק האשכנזי החשוב מן המאה האחת-עשרה, מיוחסות שתי תקנות מהפכניות בתחום דיני המשפט ההלכתיים. התקנה הראשונה אוסרת ריבוי נשים והשניה את גירושי האשה בעל כרחה. לאורך הדורות דנו פוסקי הלכה רבים בשאלה מי משתי התקנות חמורה יותר. החשיבות של התשובה לשאלה זה עולה במקרים בהם האשה חוייבה להתגרש אך סירבה לקבל את הגט. האם נכפה אותה לקבלו, כפי שניתן לעשות לבעל סרבן גט במקרה ההפוך, או שמא נעדיף להשאיר את הזוג נשוי וניתן לבעל היתר לשאת אשה שנייה? המאמר בוחן שאלה זו על רקע המציאות המשפטית במדינת ישראל. החוק הישראלי מתיר לבית הדין הרבני, בכפוף לתנאים מסוימים, לבחור בין שתי האפשרויות: אכיפת האשה לקבל גט או מתן היתר נישואין לבעל. אולם בחינת הפסיקה של בתי הדין לאורך השנים מלמדת שהם כמעט תמיד מעדיפים לתת היתר נישואין לבעל, ונמנעים באופן כמעט מוחלט מהפעלת צווי מאסר (זו דרך הכפייה של סרבני/ות גט בחוק הישראלי) כנגד נשים סרבניות, גם במקרים החמורים ביותר. המאמר מציע כמה הסברים להעדפה זו: הלכתיים, משפטיים, ערכיים ומעשיים.