תחולת סעיף 34ב לחוק העונשין על עבירות מחדל מסוג עושה מיוחד
מאת Roni M. Rosenberg
תקציר
תקציר בעברית:בחודש אוקטובר 2008 נהרגה מיטל אהרונסון ז"ל וחברתה מלי יזדי נפגעה באורח קשה מפגיעת רכב דוהר שלא ציית לתמרור אדום. הנהג שי סימון הורשע, בין היתר, בעבירת ההריגה מכוח סעיף 298 לחוק העונשין, וכן בעבירת ההפקרה לאחר פגיעה מכוח סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה. שלום ימיני אשר ישב ליד הנהג הורשע בסיוע במחדל לעבירת ההפקרה. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון קבע השופט עמית, כי לא ניתן היה להרשיע את ימיני כמבצע בצוותא, בין היתר, בשל העובדה כי סעיף 64א לפקודת התעבורה מטיל את החובה לעצור ולהגיש עזרה רק על נהג הרכב המעורב בתאונה ולא על הנוסע ברכב. במסגרת זו נקבע, כי סעיף 34ב לחוק העונשין המאפשר להחיל נתון ענייני שהוא תנאי להתהוות העבירה על כל מי שהוא צד לעבירה, אינו מתקיים במקרה זה. הנימוק לקביעה זו התבסס על כך שעבירת ההפקרה הינה עבירת מחדל מסוג "עושה מיוחד", וכל עוד לא הוטלה על ימיני החובה לעצור את הרכב ולהעניק עזרה הרי שהוא עדיין לא הפך להיות צד לעבירה ולפיכך לא ניתן להחיל עליו גם את הנתון הענייני של "נוהג רכב". הטענה העקרונית שמציג המאמר היא כי לעניין סעיף 34ב לא צריכה להיות הבחנה בין עבירת מחדל מסוג "עושה מיוחד" לבין עבירה מעשה מסוג "עושה מיוחד". משכך, בהנחה שמדובר במבצעים בצוותא הרי שניתן להחיל נתון ענייני גם על החודל החסר את הנתון הענייני. בהשלכה לפסק הדין בעניין ימיני, ניתן היה להחיל אף על הנוסע (ימיני) את הנתון "נוהג רכב" ומכוח זה להרשיעו בעבירה העיקרית של הפקרה לאחר פגיעה. הטיעונים שמציג המאמר מתבססים על שיקולים פרשניים-אנליטיים, על שיקולים נורמטיביים המתייחסים לרציונל העומד בבסיס סעיף 34ב (בהתייחס למבצעים בצוותא) ועל שיקולים נורמטיביים לפיהם הרציונלים שעומדים בבסיס ההבחנה בין מעשה למחדל (הבאה לידי ביטוי בעיקר בעבירות תוצאה) אינם רלוונטיים להבחנה בין עבירות מעשה לעבירות מחדל בנוגע להחלת נתון ענייני מכוח סעיף 34ב.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.