אין חכמה לאישה אלא בפלך? על זכותן של בנות ונשים חרדיות לחינוך לזכויות

תקציר

בניגוד למקומות אחרים בעולם, בהם בנות מופלות לרעה במערכת החינוך משום שהן מכוונות למקצועות שנועדו להשאיר אותן בספירה הביתית, החינוך שמקבלות הבנות החרדיות בישראל מקנה השכלה כללית רחבה, אשר נועדה לאפשר להן לצאת לעבוד בתום לימודיהן ולפרנס את בעליהן הלומדים תורה. הבסיס ההשכלתי המוקנה לבנות החרדיות מאפשר רכישת השכלה גבוהה ובחירת מסלולי תעסוקה מגוונים. במאמרנו נטען כי החינוך החרדי לבנות בישראל עוצב תוך הפקת לקחים מהמאה התשע-עשרה, במהלכה השכלת הנשים בחברה היהודית מסורתית גרמה לתהליכי מודרניזציה, והוא מייצר ומשמר חסמים המונעים מנשים חרדיות לפתח תודעת זכויות. נדגים את טענותינו באמצעות דיון בניעות של זכויות במרחבים שונים בחייהן של הנשים החרדיות ונציע מתווה ראשוני ליישום חינוך לזכויות בקרב בנות ונשים חרדיות. נטען כי אין לזנוח את הסיכוי לבנות תכניות בית-ספריות לחינוך לזכויות המותאמות לתרבות החרדית, אך במקביל יש לספק ולעודד חינוך לזכויות באמצעות ארגונים חברתיים הפועלים בקהילה החרדית ובאמצעות פעולות המכוונות למימוש זכויות נשים חרדיות במרחבים השונים של חייהן. עוד נטען כי מחויבותה של המדינה לממש את הזכות לחינוך לזכויות גם לאחר שנות הילדות נגזרת מ"זכות ההשלמה" הקבועה באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.