דחיית תביעת נזיקין בשל שקרי התובע

תקציר

תקציר בעברית:בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את תביעת הנזיקין של פלוני (להלן: התובע) בגין נזקים שנגרמו לו בעת שעבד כשומר באתר בנייה של חברת "דונה" במודיעין (ת"א מרכז 35451-03-13 פלוני נ' טורי ואח'). להלן רקע עובדתי ומשפטי לפסק הדין: בתחילה הוגשו התביעות כנגד פרץ בוני הנגב-אחים פרץ בע"מ (להלן: "פרץ בוני הנגב") וחברת ש.ש.י. אבטחה בע"מ, מעסיקתו של התובע.בכתב התביעה המקורי טען התובע כי בעת סיור באתר הבנייה שעליו שמר, נתקלו הוא ושומרים נוספים ששמרו עמו, באדם שחשדו בו בגניבה. במקום פרץ עימות והתובע ברח, נכנס לאתר הבנייה הסמוך ששייך ל"פרץ בוני הנגב" ונפל לבור פתוח ובלתי מגודר בעומק של כ-7 מטרים. בכתב ההגנה שהוגש על ידי "פרץ בוני הנגב" נטען כי נזקי התובע נגרמו לו בשל אירוע עברייני שבמהלכו התובע נדקר והתוקפים נמלטו ברכבם. נוכח טענות אלה ביקש התובע לתקן את כתב התביעה וצירף את עלי טורי ופואד טורי (להלן: הנתבעים 1 ו-2) כנתבעים נוספים ואת מבטחי הרכב.עוד נטען בכתב ההגנה המתוקן שהוגש על ידי "פרץ בוני הנגב", כי עילת התביעה היא תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפיצויים). בעקבות זאת ביקש התובע לתקן את כתב התביעה בשנית.הנתבעים על פי כתב התביעה המתוקן בשנית (להלן: כתב התביעה המתוקן) הם הנתבעים 1 ו-2, נגדם נטען כי עלי טורי דקר את התובע במכשיר חד וכי עלי טורי או פואד טורי היו הבעלים ו/או הנהג ו/או המחזיק ברכב טויוטה (להלן: הרכב). בכתב התביעה המתוקן תיאר התובע את האירועים כך: התובע שמר באתר הבנייה של חברת "דונה" עם שני שומרים נוספים. בעת סיור באתר נתקלו בפואד טורי וחשדו בו שניסה לגנוב מזגן מאתר הבנייה. במקום התפתח עימות שבמהלכו נדקר התובע על ידי עלי טורי באמצעות מכשיר חד שהביא מהרכב. התובע נחבל קלות ונפל ארצה. באותה עת עלי טורי או פואד טורי החל לנהוג בפראות ברכב. התובע סבר שהנהג עומד לפגוע בו, וברח בריצה לכיוון אתר הבנייה של "פרץ בוני הנגב" ושם מצא עצמו מוטל פצוע בתוך בור. בדיעבד הסתבר לתובע כי במהלך מנוסתו נפל לבור פתוח ולא מגודר בעומק של כ-7 מטרים, הוא נפצע באורח קשה ונותר משותק בגופו. בית המשפט קבע כי התובע מסר על אודות האירוע גרסאות שונות בתכלית, באופן שלא מאפשר לבסס על פי עדותו ממצאים כלשהם. בכתב התביעה המקורי אין זכר לטענה כי התובע נדקר, ואין זכר לטענה כי היה רכב שהתובע חשב כי פגע בו או התכוון לפגוע בו, ואילו בכתב התביעה המתוקן טען התובע כי נדקר, וכן כי רכב נסע בפראות והתובע חשב שהנהג מתכוון לפגוע בו.בכתב התביעה המתוקן נוספה הטענה לגבי זהות הדוקר וזהות הנהג, וכן חל שינוי בטיעון המשפטי ונטען כי האירוע הוא תאונת דרכים ולחלופין ככל שייקבע שאינו תאונת דרכים, אז אחריות הנתבעים היא על פי פקודת הנזיקין.בתצהיר העדות הראשית של התובע אין זכר לאירוע הדקירה וכך גם בהודעות שמסר התובע למשטרה. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי ייתכן וכלל לא נדקר, אלא נפל לבור ונפצע ממקלות ואבנים שהיו בבור. בית המשפט קבע כי בעדות התובע ואחיו ששמר אתו באתר הבנייה חזרו בהם השניים בצורה מוחלטת מהודעותיהם במשטרה, ולכן לא ניתן לבסס ממצא עובדתי כלשהו על עדויותיהם. העובדות היחידות שהוכחו הנן שהתובע מצא עצמו מוטל בבור באתר הבנייה של "פרץ בוני הנגב". בית המשפט דחה את התביעה להטלת אחריות על "פרץ בוני הנגב" רק בשל היות התובע מוטל בבור שאינו מגודר שבהחזקתם.בית המשפט נימק את דחיית התביעה בכך שלא ניתן לדעת האם מדובר בתאונת דרכים היות והתובע נבהל מהרכב ולכן רץ ונפל לבור, או שמא מדובר באחריות על פי פקודת הנזיקין היות שהתובע הועף לבור בשל כך שנהג הרכב פגע בו במתכוון, או שמא התובע ברח ונפל לבור בלי קשר לנסיעת הרכב שגם אז חלה פקודת הנזיקין.לאור גרסאותיו המרובות של התובע קבע בית המשפט כי לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי באשר לנסיבות שבהן מצא עצמו מוטל פצוע בבור, ולא ניתן לקבוע איזה חוק חל לצורך קביעה וחישוב הפיצויים. עוד קבע בית המשפט כי דין התביעה להידחות גם מטעמי מדיניות שיפוטית של השתק בשל שקריו של התובע.