המשפט העברי בין משפט לצדק – עיון בפסיקתו של השופט י' טירקל Jewish Law between Law and Justice - a Look at the Judgements of Judge J. Türkel

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מבקש לנתח את אופן השימוש שעשה השופט יעקב טירקל במקורות המשפט העברי במסגרת פסיקתו, באמצעות ניתוח ספרותי-טקסטואלי של שמונה פסקי דין שבהם התבסס בהכרעתו גם על מקורות המשפט העברי. לאור המחלוקת האידיאולוגית המפורסמת שבין השופטים מנחם אלון ואהרן ברק על מקומו של המשפט העברי בדין הישראלי, אנו טוענים שהשופט טירקל לא היה "אידיאולוג" של המשפט העברי: הוא לא ביקש בפסקי הדין שלו לבסס את הדין הישראלי על אדני הדין העברי. לעומת זאת, השופט טירקל ראה במקורות הללו אוצר תרבותי-ערכי שעשוי לשמש כמצפן לשופט בצמתים שונים של עבודתו השיפוטית. השופט טירקל פונה, אם כן, לא אל הדוקטרינה של הדין העברי עצמו, אלא למערכת הערכים שהוא מזהה מבעד לדוקטרינה. להבנת והדגמת גישה זו, אנו עורכים עיון טקסטואלי וספרותי בפסקי דין של השופט טירקל, העוסקים במגוון תחומים, ובהם שימוש מעמיק או יחודי במקורות המשפט העברי. אחדים מפסקי הדין הללו עוסקים במצבים שבהם השופט מוצא עצמו מתלבט בין שורת הדין לבין תחושת הצדק הפנימית שלו. הדילמה בדבר היחס שבין הדין החל לצדק במקרה הקונקרטי עתיקת יומין; כאשר השופט טירקל נתקל בהתלבטות מעין זו, ניתן לראות כי פנה אל מקורות המשפט העברי כדי למצוא מתוכם פתרון ערכי לסיטואציה. תופעה זו ניכרת במיוחד על רקע חוות דעת נוספות בחלק מפסקי הדין הללו, שבהם שופטים אחרים במותב עושים שימוש במקורות הדוקטרינריים של המשפט העברי, ומגיעים לתוצאות אחרות. פסקי דין נוספים עוסקים במצבים שבהם נדרשת הכרעה ערכית – ובעיקר, כאשר נדרש מתן פרשנות לדבר חקיקה או למושגי שסתום.