רמות ענישה בחיפוש אחר תאוריה

תקציר

הצעת החוק בנושא הבניית הענישה הנידונה כעת בכנסת מושתתת על עקרונות גמוליים . בכך היא משקפת אידאולוגיה רווחת הן בספרות האקדמית והן בקודי ם רבים במדינות מערביות. אידאולוגיה זו מחייבת כי גובה העונש ישקף את חומרת העברה. אול ם הספרות, המספקת הנחיה מאלפת אשר לדרכי ם שבהן אפשר לקבוע את החומרה היחסית של עברות שונות, מסייעת הרבה פחות בשאלה אי ך לתרג ם דרגות שונות של חומרה לעונשי ספציפיים , או במילים אחרות – להתאי ם את העונש לעברה. ההצעות בעניין זה הן דיפוזיות ונראות לעתי ם שרירותיות, או שהן נשענות על עקרונות תועלתניי ם-תכליתיי ם ולאו דווקא גמוליים . מאמר זה בוח את הסיבות לתופעה הזאת, ובהקשר זה מציי ן את האופי הלא מונוליתי של תורת הגמול – ואת ההשפעה שיש לכך על פיתוח תעריפי ענישה. כמו כ ן המאמר בוח ן בחינה ביקורתית את הנוסחאות שהציעו חוקרי ם שונים ומערכת החקיקה לצורך פיתוח תעריפי ענישה. ולבסוף , לאחר דיו ן בסוגיית המקום של דעת הקהל בתחו ם זה, נדונה השאלה א ם ראוי לאמ ץ את רעיון "הדמוקרטיה הדיונית" כעיקרו ן דיאונטולוגי ולראות בו בסיס שעליו אפשר לפתח תערי ענישה גמולי.