תובענות ייצוגיות, תכלית החברה ותפיסת בעלי העניין בעידן התאגידי המודרני - הקרן למימון תובענות ייצוגיות כזכוכית מגדלת

תקציר

תקציר בעברית:המאמר מתבונן על הליך התובענה הייצוגית ועל הקרן הציבורית למימון תובענות ייצוגיות, שהיא מנגנון ייחודי שקיים בדין הישראלי, כעל "חוליה חסרה" משמעותית ועתירת פוטנציאל במפגש שבין המשפט לשיח התאגידי בעידן הנוכחי. מעבר לשכיחותן הרבה של התובענות הייצוגיות במשפט הישראלי ולמגוון הנושאים הנדונים במסגרתן, תובענות אלה מוגשות בעיקר נגד גופים עסקיים, ולא שלטוניים. התעצמות מעמדם והשפעתם של התאגידים כיום, אשר מסבירה את נוכחותם המסיבית כנתבעים בעולמן של התובענות הייצוגיות, והעובדה שמטרתן של תובענות אלה היא בעיקרה מימוש זכויותיהם של בעלי עניין שאינם בעלי מניות מזמינות לפיכך דיון עשיר ומעודכן בהיבטים החברתיים, הציבוריים והמעין רגולטוריים הטמונים במנגנון התובענה הייצוגית ובביטוייו במשפט העסקי. היבטים אלה רחבים מאלה שמוזכרים בשיח המקובל בספרות המשפטית העוסקת בתובענות ייצוגיות, ואשר כוללים את זכות הגישה לערכאות, הרתעה מפני הפרת הדין על ידי מפרים פוטנציאליים והשגת יעילות דיונית. המאמר מבקש להיכנס לשדה בלתי חרוש זה, כמו גם לדיון ראשון בקרן הציבורית למימון תובענות ייצוגיות, שהיא כאמור מנגנון ייחודי בישראל שאינו מוכר כמעט בדין המשווה. טענתו המרכזית של המאמר – אשר נשענת, בין היתר, על תיאור היסטורי והשוואתי של מנגנון התובענה הייצוגית – היא כי התובענה הייצוגית חוזרת כיום במובנים מסוימים, גם אם מכיוון שונה מבעבר, למקורותיה הציבוריים. טענה זו מומחשת בכינונה בישראל של הקרן הציבורית ה מסייעת במימון תובענות ייצוגיות ובקשות לאישור תובענות ייצוגיות "אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן". בדרך זו התובענה הייצוגית פועלת, בלוויית הקרן האמורה, כ"רגולציה חכמה" הממתנת את נחיצותה של אכיפה רגולטורית ישירה במגזר העסקי, ובעיקר משמשת אמצעי משפטי אפקטיבי להנגשת סעדים ולהטמעת ערכים חברתיים וציבוריים, לרבות זכויות אדם, המבססים את ההקשר החברתי-הכל כלי הרחב יותר שבו המגזר העסקי פועל ואת אחריותו החברתית והציבורית, אשר מגיעה בעת הזו לשיאים חדשים.