נשימה לרווחה? הרחבה וצמצום כטכניקה חקיקתית בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008

תקציר

תקציר בעברית:ברשימה זו נמשיג ונדון בטכניקת החקיקה של הרחבה וצמצום. בפרט, נעסוק בצמצום של הגדרות תחולה רחבות ואיסורים גורפים, הנעשה על ידי דלגציה של שיקול הדעת להתוות את התחולה המדויקת של הכלל המשפטי לרשות המינהלית. חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008 ישמש לנו מקרה מבחן באמצעותו נאפיין וננתח שלושה סוגים של דלגציה אפשרית. סוג ראשון של דלגציה מתאפיין בהגדרת רשימת שיקולים אשר בשים לב אליהם על הרשות המינהלית להפעיל את שיקול דעתה (שיקול דעת מונחה רשימת שיקולים). סוג שני של דלגציה הוא מתן שיקול דעת מוחלט לרשות המינהלית להתוות את תחולתה המדויקת של הנורמה שהוגדרה בחקיקה ראשית (שיקול דעת מוחלט). סוג שלישי ואחרון של דלגציה הוא התוויית שיקול הדעת של הרשות המינהלית באמצעות הפנייתה לקביעות ערכיות מוגדרות ממקור חיצוני (שיקול דעת מבוסס קו-בסיס). הרשימה תציע הסברים אפשריים לקיומה של טכניקת החקיקה המתוארת כמו יעילות, פרגמטיות ואסטרטגיה וכן ביקורות על השימוש בטכניקה זו המתבססות על גישת ה-Public Choice. בנוסף, נציג יתרונות מסוימים הגלומים בשימוש בטכניקה זו, ובפרט את האפשרות שקיים ערך הצהרתי עצמאי הנלווה להגדרות תחולה רחבות. לבסוף, נדון בהשלכות השונות של סוגי הדלגציה השונים שהוצגו כפי שהם באים לידי בחוק אוויר נקי, וזאת על ידי בחינת השפעת השימוש בהם על היחס שבין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת והרשות המבצעת בשים לב לעקרון ההסדרים הראשוניים ולאפשרות הביקורת השיפוטית על פעולות המינהל. הדיון בהשלכות השונות של סוגי הדלגציה יאפשר לנו להציג מדרג איכותי של שימוש בכל אחד מהם ובכך להבהיר את חשיבות הניתוח העיוני-משפטי של טכניקת חקיקה זו ושל טכניקות חקיקה בכלל.