חיובי השתדלות בדיני חוזים: סיווגים, הצדקות ותוצאות Obligations of Effort in Contract Law: Classifications, Justifications and Outcomes

תקציר

תקציר בעברית:בעשרות השנים האחרונות אימצו דיני החוזים הישראליים את ההבחנה בין חיובי תוצאה לחיובי השתדלות. בחיובי תוצאה אי-השגת התוצאה המובטחת בחוזה מהווה הפרה, אם כי לחייב עשויות לעמוד הגנות מסוימות, כמו הגנת הסיכול. בחיובי השתדלות, אי-השגת התוצאה שהנושה ייחל לה איננה, כשהיא לעצמה, בגדר הפרה; האחריות מוטלת רק על חייב שלא עמד בסטנדרטים ראויים של מיומנות, זהירות והשתדלות, כלומר, האחריות מותנית בקיומו של אשם. נוסף על ההבדל באופיו של החיוב, להבחנה זו יש השלכות חשובות מבחינת נטל השכנוע להוכחת הפרה, הדרישה לקיום אישי והיקף התרופות העומדות לנפגע בשל ההפרה. המאמר מציג את ההבחנה האמורה, מתאר את קליטתה במשפטנו ומנתח את הקריטריונים לסיווג חיובים בדיני החוזים. כמו כן, הוא מנתח את שיקולי המדיניות העומדים ביסוד הבחירה בין שני סוגי האחריות בדיני חוזים ואת תוצאותיהם. תשומת לב מיוחדת מוקדשת ליחס בין ההבחנה הנדונה לבין דיני חוזה על תנאי ולתרופות בשל הפרה של חיובי השתדלות. בסוגיה הראשונה, המאמר טוען שההבחנה בין חיובי תוצאה לחיובי השתדלות מסייעת להבהיר את היחס בין חיוב לתנאי ולהתוות את הגבול בין התוצאות של אי-התקיימות תנאי לתוצאות של הפרת חיוב. בסוגיה השנייה, המאמר בוחן אם ומתי יש להורות על אכיפה של חיובי השתדלות ובפרט עוסק באתגר המיוחד שמציבים חיובי השתדלות לעניין הערכת הפיצויים בשל הפרתם.