אמהות – שינויי פרדיגמה: על יחסי הלכה, משפט וחברה

תקציר

תקציר בעברית:המאמר מבקש לחשוף שינויי פרדיגמה ביחס למושג האמהות במשפט העברי, שינויים שעיקרם מעבר מתפיסה מהותית של המושג (ומושגי ההורות בכלל) לתפיסה פונקציונלית שלו, זאת בדומה לתהליכים מקבילים במשפט האזרחי. מתוך כך עומד המאמר על האינטראקציה המושגית המרתקת שבין המשפט העברי, המשפט האזרחי והחברה בתחומים הנדונים.תהליכי השינוי הללו מתרחשים, כפי שמראה המאמר, בשיח ההלכתי שסביב הפריה מלאכותית, ובפרט בשאלת הגדרת האם בתרומת ביציות ובפונדקאות. פוסקי הלכה ודיינים בני דורנו מתחבטים בשאלת הגדרת ההורות במצבים מורכבים אלו, ומעלים בדבריהם עושר רב של עמדות. יש המבקשים לקבוע הגדרות נוקשות ויציבות למושגים הנדונים, אולם אחרים נוקטים תפיסות גמישות, משתנות ותלויות נסיבות למושגים אלו. מתוך מגוון העמדות מזהה המאמר ארבעה שלבים מושגיים (הקיימים בחלקם באופן סינכרוני) המצביעים על מעבר מדורג לתפיסה פונקציונלית של מושג האמהוּת: החל מהכרה במספר אמהוֹת לילד אחד, דרך ספק, הנותן לגיטימציה לשלל עמדות הלכתיות (לפי בחירת הפוסק, לקולא או לחומרא), עבור להכרה בהגדרה משתנה של האם גם ביחס למקרה מסוים אחד, בהתאם לשאלה ההלכתית הנדונה (כגון: תפיסת האם הנושאת כאם לעניין כיבוד הורים, אל מול האם הגנטית המוכרזת כאם לענייני ייחוס), וכלה בהכפפת מושג האמהות לא רק לנושא ההלכתי הנדון, אלא גם לנסיבותיו, ותוך הכרה בהשפעה אפשרית של החוק האזרחי על ההגדרות ההלכתיות. תהליכים אלו של מעבר לפונקציונליות הלכתית נובעים מאינטראקציה בונה הקיימת בין המשפט האזרחי, החברה והמשפט העברי. יש בכך, כפי שטוען המאמר בסופו, כדי ללמד על מודל קונסטרוקטיבי ליחסי הלכה, משפט וחברה. תהליכי השינוי הללו מתרחשים, כפי שמראה המאמר, בשיח ההלכתי שסביב הפריה מלאכותית, ובפרט בשאלת הגדרת האם בתרומת ביציות ובפונדקאות. פוסקי הלכה ודיינים בני דורנו מתחבטים בשאלת הגדרת ההורות במצבים מורכבים אלו, ומעלים בדבריהם עושר רב של עמדות. יש המבקשים לקבוע הגדרות נוקשות ויציבות למושגים הנדונים, אולם אחרים נוקטים תפיסות גמישות, משתנות ותלויות נסיבות למושגים אלו. מתוך מגוון העמדות מזהה המאמר ארבעה שלבים מושגיים (הקיימים בחלקם באופן סינכרוני) המצביעים על מעבר מדורג לתפיסה פונקציונלית של מושג האמהוּת: החל מהכרה במספר אמהוֹת לילד אחד, דרך ספק, הנותן לגיטימציה לשלל עמדות הלכתיות (לפי בחירת הפוסק, לקולא או לחומרא), עבור להכרה בהגדרה משתנה של האם גם ביחס למקרה מסוים אחד, בהתאם לשאלה ההלכתית הנדונה (כגון: תפיסת האם הנושאת כאם לעניין כיבוד הורים, אל מול האם הגנטית המוכרזת כאם לענייני ייחוס), וכלה בהכפפת מושג האמהות לא רק לנושא ההלכתי הנדון, אלא גם לנסיבותיו, ותוך הכרה בהשפעה אפשרית של החוק האזרחי על ההגדרות ההלכתיות. תהליכים אלו של מעבר לפונקציונליות הלכתית נובעים מאינטראקציה בונה הקיימת בין המשפט האזרחי, החברה והמשפט העברי. יש בכך, כפי שטוען המאמר בסופו, כדי ללמד על מודל קונסטרוקטיבי ליחסי הלכה, משפט וחברה.