הטיות קוגניטיביות והחלטות שיפוטיות - אינטואיציה וחשיבה סדורה במלאכתו של השופט

תקציר

החוקרים טברסקי וכהנמן גילו כי החלטותינו האינטואיטיביות מוטות באופנים מגוונים. השערתם הייתה כי בהיעדר זמן לעיבוד גודש מידע, אנו מפעילים "כללי אצבע" (יוריסטיקות) המסייעים בידינו, מחד גיסא, בעיבוד ובניתוח המידע, אך המובילים, מאידך גיסא להטיות שיטתיות הניתנות לאפיון ולניבוי. הנתון המפתיע היה שההטיות חלות במידה דומה הן על הדיוטות והן על מומחים. במאמר זה התמקדתי בהטיות במלאכת השיפוט, מלאכתו של המומחה למשפט, אותה מלאכה הכרוכה לא אחת בקבלת החלטות מהירה, על אתר, כגון בקבלת ראיות, בהחלטה על פסלות שופט ובהחלטות בבקשות העולות לפניו בעל פה, בהיותו על כס השיפוט. מאמר הנחתי כי השופט אחד האדם הוא בהחלטותיו ושאין הבדל מהותי בינו לבין מחליט אחר בעת שהוא נאלץ להחליט אינטואיטיבית ובמהירות. הנחה זו נשענת על ספרות בתחום. בהמשך, הצגתי את ההטיות הקלאסיות, רובן מבית מדרשם של טברסקי ז"ל וכהנמן (יבדל"א, חתן פרס נובל), ולצדן דוגמאות אפשריות להטיות במלאכת השיפוט. משפחות ההטיות העיקריות הן היציגות, הזמינות והעיגון, ובתוכן פירטתי הטיות נוספות. המחקר בתחום זה – גם בשדה המשפט – הפך לער ולפורה בשנים האחרונות ואפשר לי לבסס את ממצאיי ואת הצגת דבריי על הספרות העשירה שנוצרה בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והמשפט. אולם, לצד הצגת ההטיות, החוקרים אינם עוסקים בדרך כלל בשאלה כיצד ניתן לצמצם את נזקן של ההטיות הללו. לפיכך הצעתי במאמר התבוננות ראשונית בלבד בעניין זה, בהנחה שניתן לשלוט באופן חלקי על הכרתנו ולשפר את מיומנויותינו כמחליטים. יש החולקים על ההנחה כי ביכולתנו לשפר את מיומנויותינו כמחליטים. עמדתי היא כי מודעות להטיות ולמחקרים שנעשו, הכרת כללי ההסתברות והסטטיסטיקה הבסיסיים, טיפוח יכולת הביקורת העצמית והכרת המקורות לטעות בשיקול הדעת – כל אלה עשויים לתרום לשיפור יכולתנו לקבל החלטה. נוסף לכך, ניסיתי לבחון דרכי התמודדות ספציפיות עם הטיות ספציפיות, ולבסוף הצעתי לפתוח דיון מחקרי שיביא למציאת דרכים נוספות לשיפור ולהגברת הבנתנו בתחום קבלת ההחלטות ובגורמים המשפיעים עליה.