בין "חקר האמת" ל"תוצאה הנכונה": הליכים מקדמיים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות בראי יישוב סכסוכים Preliminary Proceedings in the New Civil Procedure Rules in View of the Dispute Resolution Discipline

תקציר

תקציר בעברית:התקנת תקנות סדר דין אזרחי חדשות היא הזדמנות לעצב הסדרים חדשים שנותנים מענה לצרכים שהתפתחו במערכת המשפט, להתאים נורמות להתנהלות הנוהגת בשטח ולזו הרצויה, ולעצב כלים הצופים פני עתיד. בעשורים האחרונים עבר המשפט הישראלי תמורות משמעותיות בתחום ניהול סכסוכים ויישובם, שבבסיסן מגמה המעודדת פתרון מחלוקות בפתרון מוסכם, להבדיל מפתרון נכפה. מאמר זה בוחן הליכים מקדמיים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות בראי דיסציפלינת יישוב סכסוכים, ומציע התייחסות לשאלה האם הליכים אלו נותנים מענה להשגת "תוצאה נכונה" המוגדרת כמטרה בתקנות, במובן קידום בירור סכסוכים ופתרונם באופן יעיל ואיכותי כאחד. בהתייחס לפגישות המהו"ת בבתי משפט שלום מוצע לראות בהן הזדמנות לבירור טיב המחלוקת וניתובה להליך הולם לבירורה, באופן שאינו מוגבל לבחינת התאמת הליך הגישור בלבד. מוצע לערוך כמה תיקונים בנוסח התקנות על מנת שאפשרות זו תיכלל בהן באופן ברור ולהוסיף התייחסות אשר תסדיר את החלתו של הליך ההערכה המקדמית הניטרלית הנוהג בפועל בארץ וטרם זכה להסדרה בדין. בנוגע להליך הדיון המקדמי מסייעת ההתבוננות בראי יישוב הסכסוכים לעמוד על השינוי שחל בפרופסיה של עורכי הדין הפועלים בשיטת משפט בה נוהגות במקביל גישה אדוורסרית וגישה שיתופית ליישוב סכסוכים, המעוררת מחשבה על הצורך בהתאמת החינוך המשפטי ועדכון כללי אתיקה מקצועית ההולמים להתנהלות העדכנית הנדרשת, למשל בנושא חובת הגילוי המוגברת הנכרכת בחובת תום-הלב. קריאה מפורשת נעשית לעריכת תיקונים הנדרשים לשם הסדרה חקיקתית של שפיטה הסדרית, זו המתייחסת לשפיטה המכוונת להשגת פתרון מוסכם לסכסוך בפשרה או הסדר. למרות פניות חוזרות של נציבות תלונות הציבור על שופטים לטפל בנושא זה ולהסדירו בדין, התקנות מתעלמות משכיחותה של שפיטה זו הרווחת בכלל ערכאות בתי המשפט ומדובר בהזדמנות שהוחמצה. יש לעדכן את התקנות בענין חשוב זה ובין היתר לכלול הסדרה מפורשת של הליכי שפיטה ייעודיים הנוהגים כבר במערכת בתי המשפט שמטרתם גיבוש פתרון מוסכם להבדיל מהכרעה מנומקת.