הסדרת המחזור במשק הביתי: מחקר אמפירי של ההיבטים הדמוגרפיים וההתנהגותיים של מדיניות מחזור דיפרנציאלית בישראל

תקציר

מחקר זה עוסק ביחס שבין רגולציה ומוטיבציה. המחקר בא למפות את יחסי הגומלין שבין נתונים דמוגרפיים, הקשרים מוסדיים, מוטיבציות ותמריצים לבין המכשיר המשפטי שבו משתמש הרגולטור. הקשרו של המחקר הוא תחום המחזור, אך המסקנות העולות ממנו חורגות מתחום זה ומבקשות להצביע על מגמה כללית בדבר היחס שבין אופן עיצוב הרגולציה ונכונותם של האזרחים ליישם את הנורמה שהרגולציה מבקשת ליצור. המחקר מתמקד בתחום המחזור בשל ריבוי האסטרטגיות הרגולטוריות שבהן משתמשים בתחום זה, הכוללות מכשירים וולונטריים, פיקדונות, קנסות וכן שימוש בטכנולוגיה. בשל חופש ההסדרה שניתן בחוק לרשויות המקומיות בתחום המחזור נטען, כי לממצאי המחקר רלוונטיות רבה לזירת המדיניות המוניציפלית. זאת ועוד, לתובנות העולות ממחקר זה עשויה להיות השלכה באשר לאופן עיצובה של מדיניות רגולטורית בכל תחום שבו המחוקק מבקש לעודד פעולה פרו סביבתית של משקי הבית. בפרט מצביע המחקר על היתרונות הגלומים ברגולציה דיפרנציאלית, המביאה בחשבון את המאפיינים הפסיכולוגיים והדמוגרפיים של האוכלוסייה שאליה מכוונת הרגולציה. המחקר בוחן את ההשלכות ההתנהגותית של מכשירים משפטיים שהיה בהם שימוש במסגרת רגולציית מחזור, באמצעות סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל (1,800 משתתפים). ממצאינו מצביעים על כך, שעיצוב מדיניות רגולטורית בתחום המחזור צריך להתבצע תוך רגישות להשפעה האקספרסיבית של החוק ותוך ניתוח ההשפעה של התערבות רגולטורית על מוטיבציות חיצוניות ופנימיות לציות לחוק. המחקר אף חושף את יחסי הגומלין שבין רמות מוטיבציה פנימיות וחיצוניות ביחס לחשיבות המחזור בקרב אוכלוסיות שונות במדינה, שאותן אנו מאפיינים במחקר זה. בפרט בוחן מחקר זה את היתרונות ואת החסרונות של מכשירים וולונטריים מול שימוש בסנקציה ושל מכשירים מבוססי מחיר – כמו פיקדון – אל מול קנסות; כן נבחן השימוש בארגונים פרטיים כ"סוכני רגולציה". בהתבסס על הממצאים אנו מנתחים את הערך הפוטנציאלי של שימוש במדיניות של "רגולציה דיפרנציאלית" על מנת לתמרץ פעולות מחזור. רגולציה כזו היא מותאמת למאפייני האוכלוסייה שעליה היא חלה, ולפיכך עליה להיות מעוצבת בידי מי שהיכרותם עם הקהילה היא הטובה ביותר, דהיינו הרמה המוניציפלית או הארגונית.