חשיפת זהות משתמשי מטבעות אלקטרוניים  Verifying and Unmasking Cryptocurrencies Users’ Identities

תקציר

תקציר בעברית:התקפות טרור הן איום חמור על ביטחון הציבור והביטחון הלאומי. טכנולוגיות חדשות עלולות לסייע להתקפות אלה ולהביא לכך שתהיינה קטלניות יותר. ככל שארגוני טרור מצליחים לגייס יותר מימון, כך עולה היכולת שלהם לגייס חברים ולארגן ולבצע התקפות טרור. מאז התקפות הטרור בארצות הברית באחד עשר לספטמבר 2001, גורמי אכיפת החוק בעולם הגבירו את מאמציהם להיאבק בטרור. בין היתר, מדינות שונות הידקו את הרגולציה הנוגעת לאיסור מימון טרור והלבנת הון. מטרת הרגולציה היא לאתר, לחסום ולחלט כספים שנועדו למימון טרור ופשיעה ולמנוע מארגוני טרור את הספקת הכספים המהווים חמצן לפעילותם. עד לאחרונה רוב מאמצי ההסדרה התמקדו באמצעי תשלום מסורתיים ובגופים המוסדיים בשוק ההון. לדוגמה, בישראל הוצאו צווי איסור הלבנת הון המופנים כלפי הבנקים, נותני שירותי אשראי, נותני שירותי מטבע ועוד. ברם, ההסדרה של אמצעי התשלום החלופיים, וביניהם המטבעות האלקטרוניים, נותרה מאחור. מטבעות אלקטרוניים הם טוקנים המוחלפים בין המשתמשים בהם על גבי רשת הבלוקצ'יין. ככל שהמאמצים האסדרתיים הנוגעים לאיסור הלבנת הון ומימון טרור דרך המוסדות הפיננסיים המסורתיים מתגברים וקוצרים הצלחות, כך הופך השימוש במטבעות אלקטרוניים לאטרקטיבי יותר בעיני ארגוני הטרור. נוסף על כך, בעקבות וירוס הקורונה והירידה בשימוש במזומנים בעולם, גבר מאוד השימוש במטבעות אלה להלבנת הון ומימון טרור. על כן, בניסיון למנוע תופעות אלה, החקיקה במדינות שונות התפתחה גם בכיוון זה, וכיום יש מדינות שמסדירות, בין אם בצורה חלקית ובין אם בצורה מלאה, את נושא איסור הלבנת ההון ומימון הטרור דרך המטבעות האלקטרוניים. הבעיה העיקרית הטמונה במטבעות האלקטרוניים בהקשר של מימון טרור והלבנת הון היא שחלק ממטבעות אלה הם אנונימיים. כלומר, אין כמעט דרך לדעת מי עומד מאחורי המטבע ואל מי המטבע מועבר. תכונה זו של המטבע יוצרת תשתית לזרם של עסקאות אנונימיות ופותחת בפני ארגוני טרור ופשיעה אפשרות לגייס מימון נרחב, לנהל, להעביר ולמשוך את הכסף לפעילות לא חוקית ביתר קלות. היכולת של ארגוני טרור וגורמים המממנים אותם להגביר את פעילותם ולקדם התקפות טרור שממומנות על ידי מטבעות אלקטרוניים מציבה איום ניכר לביטחון הלאומי. מאחר שהשימוש במטבעות אלקטרוניים הופך לנפוץ יותר, הצורך להסדיר את השימוש בהם גובר, והצורך בתגובה משפטית הופך לצו השעה.המאמר יגיב לרפורמה בהסדרת מטבעות אלקטרוניים ויציע להטיל חובות משפטיות ברמה הגלובלית על חברות שמנפיקות מטבעות אלקטרוניים, מאפשרות מסחר בהם או מפתחות את הארנקים האלקטרוניים שבהם נשמרים המטבעות. החובה העיקרית שיכולה לסייע במלחמה במימון טרור והלבנת הון היא לאמת את הזהות של המשתמשים על גבי הבלוקצ'יין ולהכיר את הלקוחות. אימות זהות משתמשי הבלוקצ'יין יאפשר לבתי משפט להוציא צווים שיחייבו את החברות האמורות לחשוף את זהותם של משתמשי המטבעות האלקטרוניים כשיש חשש של ממש שפעילותם תומכת בטרור או בפעילות אחרת של הלבנת הון. רפורמות אלה יאפשרו לצמצם מימון טרור והלבנת הון שמתאפשרים באמצעות מטבעות אלקטרוניים, למנוע תכנון התקפות קטלניות ולקדם את הביטחון הלאומי. קיימת כבר רגולציה מדינתית ברמה זו או אחרת לצמצום האנונימיות של משתמשי המטבעות האלקטרוניים, אולם נכון להיום, הרגולציה נשארת ברמה המדינתית או האזורית בלבד ומתמקדת רק בנקודת הקצה כשבאים להמיר את המטבע למטבע מדינתי. על כן, הרגולציה אינה מאפשרת ידיעה אם נעשו במטבע האלקטרוני פעולות אסורות לאורך הדרך בטרם ההמרה למטבע המדינתי. הפתרון המוצע לזיהוי המשתמשים על גבי שרשרת הבלוקצ'יין מקיף יותר ומאפשר אכיפה משמעותית יותר של איסורי מימון טרור והלבנת הון. המאמר יעמוד על המתח שבין הפתרון המוצע לבין הזכות לאנונימיות כנגזרת של פרטיות ושל חופש ביטוי. הוא אף יתייחס לאתגרים שמציב הפתרון המוצע ולביקורות אפשריות בדבר פגיעה בחדשנות, בפרטיות, בחופש הביטוי וביעילות ויסביר כיצד הפתרון המוצע מאזן בין כל אלה לבין הרצון להגן מפני פעילות טרור והלבנת הון.