זכויות, הלכה, והאדם שביניהן

תקציר

תקציר בעברית:ספר זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות, ובאופן קונקרטי – ההלכה, לבין שיח זכויות האדם. למושג זכויות האדם כמה משמעויות. הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן גורם מתווך בין ערכים לבין חובות, או, מנקודת מבט תרבותית, דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו. ליהדות פנים רבות. הספר מתמקד בהופעתה הנורמטיבית – בהלכה. טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו, כמו גם על אופיו ועיצובו. השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי, אך לרוב באופן סמוי, כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני. ברובד הסמוי, העקיף לעתים, יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם, והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו, כל אחת בדרכה. לאור האמור יש לראות את עיקרו של המפגש בין שיח זכויות האדם לבין היהדות ברובד בסיסי זה, היינו ברובד הערכים המשותף לשתיהן. הפערים שבכל זאת קיימים בין השתיים הם ביטוי לגיטימי לפלורליזם ערכי, המאפשר את קיומן של מגוון דרכים כל עוד משותפת להן ההכרה בערכי יסוד שבמרכזם ערך החיים וכבוד האדם. הספר איננו מבקש לטעון שהערכים המוסריים שבהלכה, ובראשם ערך החיים וכבוד האדם, הם הערכים היחידים המשפיעים עליה או שאופיו של המפגש המסוים בין ההלכה לזכויות האדם הוא היחיד המאפיין את השיח ההלכתי. אדרבה, בתוך ההלכה יש גם פערים וקונפליקטים פנימיים, לדוגמא: באשר לשאלת הטיפול בחולה שאיננו יהודי אגב חילול שבת. ובכל זאת אני טוען כי לערכים היסודיים יש משקל מרכזי בשיח ההלכתי – דומיננטי, אף כי לא בלעדי.