להמציא את בית המשפט מחדש Reinventing the Israeli Supreme Court

תקציר

תקציר בעברית:הכתיבה האקדמית מזהה את בג״ץ כסוכן שינוי בחברה הישראלית המוביל או לפחות שותף לשינוי הסדרים קיימים בענייני דת ומדינה באופן כללי, ולשינוי ועיצוב החברה החרדית בפרט. על טיבו, אופיו והצלחתו של האקטיביזם של בג״ץ בהקשר זה ניטש ויכוח עז. ברצוני לגשת לסוגיה מנקודת מבט שונה במקצת ולבחון כיצד בג״ץ עצמו משתנה במהלך טיפולו בעתירות העוסקות בתמיכה התקציבית במוסדות דת ובעניין גמלת הכנסה לאברכים. בחינה זו תגלה את הטרנספורמציה הרעיונית והפרקטית, שעבר בג״ץ באשר לאופי פעילותו לאורך שנות מעורבותו בנושא. השינויים הדרמטיים בתפיסת בג״ץ את עצמו נובעים לפחות בחלקם בשל הימצאות סוגיית התמיכה התקציבית באברכים על קו התפר של שני שסעים עיקריים בחברה הישראלית (השסע הדתי-חילוני והשסע החברתי-כלכלי), העדרה של הסדרה חוקתית פורמאלית, המסוגלת למתן את תוצאות ההתנגשות האידיאולוגית הפונדמנטלית (של ערכי יסוד בסיסיים המצויים מעבר לפוליטיקה) והבלתי נמנעת בין ערכי השופטים לערכי הקבוצה החרדית. כל אלה שולחים את הבג״ץ לתמרן הרחק מחוץ למעטפת השיפוטית הקלאסית ומחייבים את בג״ץ לשנות את אופי המדיום השיפוטי מחד, ולהיאחז בערכים פונדמנטליים בסיסיים מאידך. בהתאם, התהליך שנגלה לפנינו בסוגיית תקצוב האברכים הוא של מטמורפוזה נמשכת בפונקציה ובאידיאולוגיה השיפוטית. המסקנה: יותר מששינה בג״ץ את החרדים, שינו החרדים את בג״ץ.