בעיית הריכוזיות והעיתונות בישראל: כשלי שוק בחברות המדיה ובאספקת מידע עיתונאי לציבור Economic Concentration and Media Ownership in Israel: Market Failures in Media Corporations and in the Provision of Journalistic Information to the Public

תקציר

תקציר בעברית:קיומה של מדינה דמוקרטית מחייב עיתונות חופשית ועצמאית שמפיקה ומפיצה לציבור מידע עיתונאי, מבוסס-תחקירים, אשר חושף את התנהלות כל גורמי הכוח במשק. תפקידה של העיתונות אינו מתמצה בפיקוח ובקרה על השלטון. עיתונות חייבת להאיר גם את פעילותם של בעלי אינטרסים כלכליים, ובמיוחד גורמים בעלי עוצמה כלכלית שיכולים לתרגם את עוצמתם להשפעה פוליטית על קבלת ההחלטות במסדרונות השלטון, הכנסת וגופי האסדרה (רגולציה). אספקת מידע עיתונאי לוקה בכשלי שוק מובנים. למשל, מידע עיתונאי הוא "מוצר ציבורי" ולכן מסופק בחסר. התפתחויות טכנולוגיות והתעצמות הרשתות החברתיות החמירו עוד יותר את כשלי השוק בתחום העיתונות בעולם, וגם בישראל. בנוסף, למדינת ישראל תכונות ייחודיות המחמירות את כשלי השוק, כגון שפה ייחודית ושוק קטן בהיקפו. בעשורים האחרונים עברה התקשורת בישראל תהליכי הפרטה, ורוב המידע העיתונאי מופק ומופץ על ידי חברות מדיה פרטיות הפועלות משיקולים מסחריים. חברות מדיה סובלות מניגודי אינטרסים מובנים בין אינטרס בעל השליטה לבין אינטרס צרכני המדיה. זוהי "בעיית נציג" ייחודית לחברות מדיה, שלא זכתה עד כה לתשומת לב מספקת. רשימה זו מתמקדת באופן שבו גורמת בעיית הריכוזיות הכלל-משקית בישראל להחמרת בעיות היסוד של הפקת והפצת מידע עיתונאי לציבור. בכך משלימה רשימה זו את "הפרק החסר" בדוח הוועדה להגברת התחרותיות במשק (שפעלה בשנים 2010-2012). מחקר זה מעלה כי חברות המדיה בישראל מוחזקות על ידי קבוצה קטנה של בעלי הון. רוב בעלי השליטה ובעלי העניין בחברות מדיה מחזיקים החזקות צולבות באינטרסים כלכליים אחרים, בהיקפים המגמדים את שווי החזקותיהם בתחום המדיה. החזקות צולבות אלה יוצרות פוטנציאל לניגוד עניינים שעלול לבוא לידי ביטוי בצינון, השתקה או הטיה של המידע העיתונאי המסופק לציבור. במקרים מסוימים הפוטנציאל כבר התממש. במסגרת המחקר נמדד, גם אם באופן גס, יחס ההחזקות הצולבות. זהו מדד ראשון מסוגו של ניגוד העניינים הפוטנציאלי בו מצויים בעלי שליטה ובעלי עניין בחברות מדיה. מחקר זה מצביע על מתאם חיובי בין פער ההחזקות הצולבות, וניגוד האינטרסים שהוא מייצג, לבין מידת ההשפעה של חברת המדיה. עוד נמצא כי קבוצת בעלי השליטה, הסובלת מניגודי אינטרסים, מתאפיינת בממשקים רבים ובזהות של אינטרסים מול גורמי השלטון והרגולציה באופן שמעורר חשש לפעולה משותפת של "צנזורה כלכלית", אף אם לא מתקיים תיאום מפורש בין בעלי השליטה. בנוסף, המחקר מוצא ראיות לקיומה של תועלת פרטית משליטה בחברת מדיה (private benefits of control), הצומחת לבעל השליטה על חשבון בעלי אינטרסים אחרים בחברה כגון בעלי מניות מיעוט או הציבור בכללותו. לסיום עומדת הרשימה על האופן שבו נכשל הנסיון לפקח על בעיות אלה באמצעות שילוב המאסדר (הרגולטור) במבנה הניהול של חברות החדשות בערוצים המסחריים. צבר כשלי השוק, התכונות הייחודיות של המשק הישראלי ובעיית הריכוזיות החריפה המאפיינת את שוק המידע העיתונאי הוא קיצוני באופן המצדיק ומחייב התערבות בשוק.