חוק־יסוד: משאל־עם – מבט השוואתי על היבטים הליכים Basic Law: Referendum - A Comparative View of Procedural Aspects

תקציר

תקציר בעברית:המאמר דן בהסדרים ההליכיים הנדרשים ליישומה של הדמוקרטיה הישירה בישראל לאור חוק-יסוד: משאל עם (להלן: חוק-היסוד) וחוק סדרי השלטון והמשפט, ובוחן באורח השוואתי את המאפיינים ההליכיים והפונקציונליים של הדגם הישיר בישראל. השאלות בדבר יישום ההליך הישיר בישראל הן חשובות ומרכזיות לא פחות מאשר תוכן ההסדרים המוסדרים בחוק-היסוד. זאת, בין היתר, משום שאופן יישומו של ההליך הישיר עשוי להשפיע על התוצר הפוליטי המתקבל ולהשליך על מעמדו ויוקרתו של המשטר הדמוקרטי בישראל. כמו-כן, רגישותה של הסוגיה הישראלית בדגם הישיר – הסרת הריבונות מטריטוריה שבה היא חלה קודם לכן – עלולה לטשטש את הדיון בהסדרים שבמסגרתם היא מוכרעת, ולגרום להזנחת הדיון בשאלות הנוגעות בהיבטים הפונקציונליים של יישום הדגם הישיר.המאמר מתמקד בשלוש סוגיות מרכזיות העוסקות בהליך הישיר, בהתאמה לשלושת הסעיפים הראשונים בחוק-היסוד: (1) הגדרת עיתוי המשאל – מהו הנושא הטעון משאל-עם? (2) הגדרת הזכאות ליטול חלק במשאל – מי זכאי להשתתף במשאל-העם? (3) הגדרת הליך המשאל – כיצד משאל-העם נערך?בסוגיה הראשונה – אופן הקביעה של הנושא הטעון משאל-עם – עולה השאלה אם יש לסווג את הדגם הישיר בישראל כהסדר שלילי או כלקונה. מענה לשאלה זו משליך על היקף הנושאים הכלולים בו, כגון ויתור על שליטה בשטחי יהודה והשומרון או לחלופין סיפוחם, וכן ויתור על שליטה במים כלכליים בלעדיים. נוסף על כך, סקירה השוואתית מצביעה על כך שהמנגנון שלפיו קובעים עריכת משאל-עם בישראל הוא ייחודי. לפי המשוער, ייחודיותו נובעת מהנושא הרגיש שבחוק-היסוד – סוגיית הריבונות.העיסוק בסוגיה השנייה – הגדרת הזכאים להשתתף במשאל-העם – כולל סקירה השוואתית ודיון בהגדרת קבוצת "הזכאים", ובפרט בשאלה אם קבוצה זו כוללת, למשל, גם "חסרי מעמד" ו"אזרחי חוץ". סוגיה זו טומנת בחובה אתגרים ניכרים ככל שמדובר בהגדרת המשתתפים בעריכת משאל-עם בשאלת היפרדותם של אזרחים בדלנים מן המדינה, ובהקשר הישראלי – בשאלת זכאותה של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ובשומרון, כחברי קבוצה פוליטית חיצונית, להשתתף במשאל-עם העוסק בשאלת הריבונות באזורים אלו, במיוחד במציאות של מאבק פעיל.בסוגיה השלישית – אופן עריכת המשאל – המאמר בוחן באורח השוואתי את ההליך להפקת עמדת הציבור, ומתחקה אחר השלבים הנדרשים לגיבוש החלטה שתבטא בפועל את עמדתו המקורית של הריבון באמצעות משאל ישיר: ניסוח השאלה והתשובות במשאל ישיר; אופן עריכת הקמפיין המקדים; הפקת המשאל הישיר; אופי התוצאה המתקבלת במשאל; והביקורת השיפוטית על התוצאה המתקבלת במשאל. הסקירה ההשוואתית מצביעה על כך שאין בדגם הישיר בישראל חידוש לעומת הקיים בעולם, ובכל-זאת קיימים בו אתגרים אחדים: בניסוח השאלה – ערבוב בין ויתור על ריבונות ל"הסכם שלום"; בקמפיין המקדים – חשש לליבוי יצרים כלפי קבוצת המיעוט הערבית; בעריכת המשאל – דרישה למשאבים רבים, המפחיתה את האטרקטיביות של הדגם הישיר; בביקורת השיפוטית על תוצאת המשאל – המתח והדיון בשאלת הכשל האנטי-רובני. תוצר-לוואי של הדיון בחלק זה מוביל למסקנה כי אימוץ מרכיבים פונקציונליים נוספים או חלופיים עשוי לשכלל את הדגם הישיר בישראל.