תניות אחידות ענפיות: אפיון והצעות לאסדרה

תקציר

תקציר בעברית:חוזים אחידים הינם תופעה נפוצה בעולם המודרני. מטעמי יעילות שונים, ספקים משתמשים, בנוסח אחיד של החוזה כדי להתקשר עם לקוחותיהם. מאמר זה מצביע על התרחבותה של התופעה – מחוזים שכורת הספק הבודד ועד כדי האחדה של תניות בחוזים לרוחב ענף פעילות. כלומר, התרחבות תופעה זו יוצרת מצב בו לפחות חלק מהתניות בחוזים האחידים של ספקים הפועלים באותו תחום פעילות הופכות להיות דומות. תופעה זו זוהתה זה מכבר בספרות אך מאמר זה הינו הראשון להציע בחינה מעמיקה שלה. לאחר סקירת הקשיים והסכנות לקיפוח הלקוחות שהתופעה מעוררת, חלקם חדשים וחלקם האחר מעצים קשיים קיימים ביחס לחוזים אחידים, המאמר פונה להסביר את הגורמים לתופעה. לצורך כך, המאמר מתבונן על התופעה החוזית דרך פריזמה של תיאוריה ארגונית ומצביע על כך שתהליך האיזומורפיזם המוסדי מהווה הסבר משלים להסבר של יעילות כלכלית כגורם לתופעת ההאחדה.חלקו השני של המאמר מתמקד בפתרונות להתמודדות עם תופעת ההאחדה. תחילה, המאמר דן בארבעה פתרונות קיימים – השוק, בית הדין לחוזים אחידים, חקיקה והקמת רגולטור. לאחר מכן, הוא מציע שני פתרונות חדשים מתחום החוזים, המבוססים על מנגנונים קיימים ואשר אינם דורשים רפורמת חקיקה מקיפה. הפתרון המוצע הראשון הוא מתן אפשרות לבית הדין לחוזים אחידים להכריז על חזקת קיפוח ענפית ביחס לתניה מסוימת. הפתרון המוצע השני הוא הטלת פיצויים עונשיים במקרים בהם נקבע שספק מסוים הכניס תניה שנפסלה בעבר בבית הדין לחוזים אחידים, ביחס לספק אחר, והיא מקפחת גם בנסיבות החוזה של הספק הנתבע כעת. כמו כן, המאמר יתייחס בקצרה לפתרונות שאינם חוזיים. לבסוף, המאמר יטען שיש להשתמש בתובנות בקשר לדרך היווצרותה של ההאחדה, הבנה אותה מאפשרת התיאוריה הארגונית, על מנת להכריע בקשר לשאלת הפתרונות המתאימים להתמודדות עם תופעת ההאחדה בכל ענף, וזאת בהתאם למאפייניו השונים.English Abstract:The use of standard form contracts is a common phenomenon in the modern world. This article points out the broadening of this phenomenon – from standard form contracts used by a single supplier to boilerplates used in standard contracts among all or most suppliers operating in a specific sector. This article offers a novel in depth examination of this phenomenon, which was already identified in principle in the literature. Thus, the article describes, first, the difficulties that arise from this phenomenon, especially those that result in broadening the use of oppressive clauses; And Second, the article explains the causes of this phenomenon using an organizational theory prism, with an emphasis on the process of institutional isomorphism.The second part of the article focuses on possible solutions to the difficulties arising from this standardization. First, the article discusses four existing solutions – a market mechanism, the Standard Contracts Tribunal, legislation, and creation of a regulator. The article then offers two novel solutions from the contract law domain – allowing the Standard Contracts Tribunal to create a presumption that a specific contractual term is oppressive in a certain sector; and allowing courts to impose punitive damages on suppliers that included in their contracts an oppressive term that was previously declared as oppressive regarding a supplier operating in the same sector. Finally, the article argues that one should use insights arising from organizational theory regarding the emergence of standardization in order to choose the most appropriate solutions for each sector depending on its characteristics. חלקו השני של המאמר מתמקד בפתרונות להתמודדות עם תופעת ההאחדה. תחילה, המאמר דן בארבעה פתרונות קיימים – השוק, בית הדין לחוזים אחידים, חקיקה והקמת רגולטור. לאחר מכן, הוא מציע שני פתרונות חדשים מתחום החוזים, המבוססים על מנגנונים קיימים ואשר אינם דורשים רפורמת חקיקה מקיפה. הפתרון המוצע הראשון הוא מתן אפשרות לבית הדין לחוזים אחידים להכריז על חזקת קיפוח ענפית ביחס לתניה מסוימת. הפתרון המוצע השני הוא הטלת פיצויים עונשיים במקרים בהם נקבע שספק מסוים הכניס תניה שנפסלה בעבר בבית הדין לחוזים אחידים, ביחס לספק אחר, והיא מקפחת גם בנסיבות החוזה של הספק הנתבע כעת. כמו כן, המאמר יתייחס בקצרה לפתרונות שאינם חוזיים. לבסוף, המאמר יטען שיש להשתמש בתובנות בקשר לדרך היווצרותה של ההאחדה, הבנה אותה מאפשרת התיאוריה הארגונית, על מנת להכריע בקשר לשאלת הפתרונות המתאימים להתמודדות עם תופעת ההאחדה בכל ענף, וזאת בהתאם למאפייניו השונים.