הערות לתיקוני חקיקה בפסיקת בית־המשפט העליון Judicial Directives: An Empirical and Normative Assessment
מאת Liav Orgad, Shay Lavie
תקציר
תקציר בעברית:בעולם המשפט מקובלת ההבחנה בין הלכת הפסק, המעגנת בתוכה את הנורמה המשפטית המחייבת, לבין אמרת-אגב, שהינה אמירה נלווית שאינה מהווה חלק נורמטיבי מחייב מפסק-הדין. קריאה מדוקדקת של פסקי-הדין של בית-המשפט העליון בישראל חושפת קטגוריה נוספת – המכונה במאמר זה "הנחיה שיפוטית" – המצויה בתווך בין הלכת הפסק לבין אמרת-אגב. מאמר זה זורה אור על קיומן של הנחיות שיפוטיות באמצעות ניתוח אמפירי של תופעה אשר לא זכתה עד כה בתשומת-לב מחקרית: הערות לתיקוני חקיקה בפסיקת בית-המשפט העליון, המפנות את תשומת-ליבו של המחוקק לתיקון נדרש בחוק. מתודולוגיית המחקר כוללת מאגר מידע, ראשון מסוגו, הכולל את ההערות המופיעות בפסיקת בית-המשפט העליון בשנים 1949–2008 ואת השפעתן על החקיקה בשנים 1989–2004. הממצא העיקרי הוא שלהנחיות שיפוטיות אין ככלל השפעה על החקיקה. עוד נמצא כי השימוש בהנחיות שיפוטיות מצוי בעלייה, וכי הנחיות שיפוטיות שכיחות יותר בפסיקה של שופטים מסוימים, במותבי שיפוט מורחבים ובקרב שופטי דעת מיעוט. המאמר מציע טיפולוגיה של הנחיות שיפוטיות – עצה שיפוטית, "מפת-דרכים" שיפוטית ואזהרה שיפוטית; דן במעמדן הנורמטיבי – אם מדובר בכלי מייעץ או בכלי מחייב; בוחן את ההצדקות להן; ומציע דרכים לייעול השימוש בהן. לפי המוצע, במקום לצרף הנחיה שיפוטית לפסק-הדין, ובכך לאפשר לכנסת לבחון בדיעבד את הפסק תוך הותרת בית-המשפט והציבור בכללותו בהמתנה ממושכת ולרוב עקרה לתגובה, יורה בית-המשפט, בצו-ביניים, ליועץ המשפטי לממשלה (או ליועץ המשפטי לכנסת) להתייצב לדיון בכל הליך שבו עולה צורך בתיקון חקיקתי. אלה יוכלו לפרט, בזמן-אמת, אם בכוונת הממשלה לקדם חקיקה ומהן מגבלותיה. יהא זה מעין "כרטיס צהוב" למחוקק בעת ההליך המשפטי.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.