אחריות בנקאית במערכת היחסים בכרטיס חיוב בכלל ובעת ביטול הוראת פירעון בפרט (בעקבות תיקון מס' 4 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו - 1986)
מאת Liran Haim
תקציר
תקציר בעברית:ברשימה זו אציג תזה חדשה באשר לטיב המשפטי של מערכת היחסים בכרטיס חיוב. בהתאם לתזה, מערכת היחסים בכרטיס חיוב מהווה הסדר משפטי מיוחד במינו (sui generis) הכולל שלושה יסודות מרכזיים: אמצעי תשלום, עסקה בנקאית מיוחדת, ויחסי שליחות. לאחר הצגת עיקרי התזה, אציג אחת מהשלכותיה – הערכת האחריות הבנקאית בעת ביטול הוראת פירעון בכרטיס חיוב תלת-צדדי. מבחינת סוגיה זו בהתאם לתזה עולה כי אחריותו המרכזית של המנפיק במקרה זה היא לרדת לפרטי עסקת היסוד בין הלקוח והספק ולבחון אם נפלו בה פגמים. בהתאם עליו להחליט אם לבטל את הוראת הפירעון לבקשת הלקוח אם לאו. הסוגיה של ביטול הוראת פירעון תידון תוך ניתוח ביקורתי של תיקון מספר 4 לחוק כרטיסי חיוב, שביקש להסדיר סוגיה זו. מניתוח הוראות התיקון לחוק לאור התזה המוצעת, עולה כי התיקון אינו יוצר מנגנון מאוזן באשר לאחריות הצדדים והמנפיק בפרט, בעת ביטול הוראת הפירעון. בכדי להתמודד עם חוסר איזון זה, אציע הצעות שונות לפרשנות הוראות התיקון לחוק, בהתאם לתזה המוצעת.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.