פרשנות ‬ ‫שיפוטית שמרנית ‫לעידן האמריקניזציה של ‫הימין ‫הישראלי ‬ Conservative Judicial Interpretation for the Age of the Americanization of the Israeli Right

תקציר

תקציר בעברית:בפרק זה אני טוען כי בעת הנוכחית מתרחשים שינויים דרמטיים בתורת הפרשנות השלטת בבית המשפט העליון בישראל, וכי האמריקניזציה של הימין הישראלי מספקת רקע חיוני לניתוח שינויים אלה. ההשפעה האמריקנית על הימין הישראלי חידדה את ביקורתו כלפי מערכת המשפט והעלתה את רמת התחכום שלה. על רקע זה נוסף בשנים האחרונות מוקד בולט נוסף לעיסוק הביקורתי: המתודה הפרשנית שבה משתמשים שופטים כדי לקבוע את המשמעות המחייבת של טקסטים ציבוריים, ובעיקר חוקים. הפרק משווה בין ישראל של היום ובין ארצות הברית בשנות השמונים. בשני המקרים התערערה השליטה של תורת פרשנות ליברלית בבית המשפט העליון, בעקבות התגבשות קואליציה ימנית תחת הכותרת "שמרנות". הזהות השמרנית מיתרגמת לזירה השיפוטית בעיקר באמצעות אימוץ תורה פרשנית שתופסת משמעות כדבר-מה אמפירי וקבוע בזמן ולא כדבר-מה נורמטיבי ומתפתח במהותו. הפרק ממקם את תורת הפרשנות השלטת בישראל שניסח אהרן ברק, הפרשנות התכליתית, במסגרת תנועת הליברליזם המשפטי האמריקנית. בדומה לשמרנות האמריקנית, גם בישראל ההתנגדות לליברליזם המשפטי היא גורם מאחד, המאפשר לזרמים ימניים שונים להתעלות מעל סתירות ומתחים פנימיים ולנסח זהות פוליטית מחודשת. עוד בדומה לארצות הברית, זהות זו מיתרגמת לזירה השיפוטית בדמות מתודה פרשנית שמעלה על נס את אותם הערכים ומקדמת את אותם יעדי מדיניות של מקבילתה הפוליטית. בניגוד לשופטים שערערו על הדומיננטיות של ברק בדורות קודמים בדרכים שונות, כיום השופטים השמרנים מכוונים את האנרגיה הלעומתית שלהם לפיתוח מתודות פרשנות אלטרנטיביות לפרשנות התכליתית. הפרק עומד על האתגר שניצב כעת לפתחה, בעיקר מצד השופט נעם סולברג ולאחרונה גם מצד השופט אלכס שטיין. נטען כי מגמות האמריקניזציה בפוליטיקה, בחברה ובהגות מעניקות לאלטרנטיבות אלו לגיטימציה ועשויות לתרום לשגשוגם. בתורן, הגישות השמרניות קוראות תיגר על הפרשנות התכליתית והליברליזם המשפטי שהיא מייצגת, באופן שמשקף את הערכים והאינטרסים שאותן מגמות של אמריקניזציה מקדמות.