ההבחנה בין טעות במצב משפטי לבין טעות במצב הדברים

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה דן בשאלת ההבחנה בין טעות בדין לבין טעות בעבודה בהגנות המשפט הפלילי. המאמר מבקר תחילה את התפיסה המקובלת של ההבחנה בין טעות בדין לטעות בעבודה, אשר מבחינה בין השניים על בסיס השאלה אם מדובר בטעות באפשר לתפסו באמצעות החושים. המאמר מראה שתפיסה זאת בעייתית משום שמקרים פרדיגמטיים של טעות בדין יכולים לנבוע גם הם מטעות באשר לדברים מוחשיים. חלף תפיסה המקובלת המאמר מציע מבחן המתבסס על הרציונל של עידוד הציות לחוק כפי שהמחברים מציעים להרחיבו ולהשלימו לאחר דיון ביקורתי ברציונלים להחמרה עם טעות בדין. המבחן החלופי הוא מבחן דו שלבי: 1. זיהויו של האיסור הפלילי – האיסור הפלילי הוא הנורמה הנובעת מכלל הסימנים (אם לשונים ואם לאו) ש-(1) עיקר תכלית עשייתם הוא במילוי פונקצייה במסגרת מוסד המשפט; ן-(2) אינם מרכיבי המשמעות היחידאיים, כגון שמות פרטיים (proper names) , הצבעה, תיאורים מיידעים יחידאיים וכיו"ב. 2. הגדרת טעות בדין וטעות בעבודה – (א) טעות בדין היא המחדל להסיק כי איסור הפלילי חל על סט נתון של עבודות אם תחולה זאת נובעת ממובנו של האיסור הפלילי, כפי שזוהה לעיל; (ב) טעות בעבודה היא טעות באשר לקיומו (או חוסר מודעות באשר לקיומו) של סט העבודות כאמור.