למהותה של סמכות השיפוט העניינית בבתי המשפט האזרחיים בישראל: מתפיסה של כוח שיפוטי לפרדיגמה של גבולות Subject-Matter Jurisdiction in Israeli Civil Courts

תקציר

תקציר בעברית:המאמר עוסק באופן שבו נתפשת סמכות השיפוט העניינית בבתי המשפט האזרחיים בישראל, ובדרך שבה מתורגמת הבנה זו לכלל הבנייה מערכתית על אודות שיוכן של תביעות אזרחיות לערכאות בעלות הזכות להכריע בהן. לצורך כך הוא מנתח סמכות זו רעיונית ומושגית, מאפיין את המודלים המכוננים אותה, בוחן את נפקותה המעשית בניתוב הליכים מסוגים מובחנים לפתחן של ערכאות הדיון במערכת בתי המשפט הרגילה, ובודק את ההצדקות המבססות את אופן קביעתה בטריבונלים אלה. הטענה המרכזית במאמר היא כי אפיון היסוד של סמכות שיפוט זו הוא מוטעה מעיקרא. הבנה לוקה זו מנביעה בתורה פרקטיקה בעייתית אשר לרכיב הדיוני שקובע את סמכות השיפוט העניינית בבתי המשפט האזרחיים, וזו בתורה מנביעה קשיים מהותיים ודיוניים הן במישור התביעה הבודדת והן במישור המערכתי. מכאן גם הערך המוסף שמציע המאמר, ותרומתו הפוטנציאלית המסתברת: הוא מאפשר מבט עומק על אודות אופני החשיבה שמנביעים את המשוכות ואבני הנגף שתחום זה משופע בו; הוא מסביר את אופני ההתייחסות המקובלים בפסיקת בית המשפט העליון בנוגע לסוגיה זו; הוא בוחן, לרבות באופן ביקורתי, את ההצדקות הרעיוניות שעל בסיסן ממשיכה המערכת לנהוג בסמכות השיפוט העניינית בבתי המשפט האזרחיים; והוא מציע מסד לחשיבה מחודשת על אודות מהותה ואפיונה של סמכות שיפוט זו, בבחינת קריאה לשינוי שיש בה כדי להצביע על כיוון ההתקדמות הרצוי, זה הטומן בחובו תיקון צופה פני עתיד.