גישה הוליסטית לחדשנות מבוססת נתונים ממשלתיים A Holistic Approach to Government Data-Driven-Innovation

תקציר

תקציר בעברית:אחת ההתפתחויות הבולטות בעשור השני של המאה העשרים ואחת היא הגידול רחב ההיקף בזרימה בלתי פוסקת של נתונים בעלי מאפיינים שונים, ממקורות שונים: נתונים המתעדים התנהגות צרכנית, חברתית ופוליטית, מידע רפואי, נתונים מבוססי מיקום (GPS), נתוני מזג אוויר, רמת זיהום האוויר, מידע תחבורתי ועוד. אמנם, נתונים ומידע היו מאז ומעולם נכסים רבי ערך; אולם ההתפתחות הטכנולוגית – אשר הרחיבה את אפשרויות איסוף הנתונים, אחסונם וניתוחם – העצימה את היכולת להפיק מהם ידע חדש ועל בסיסם לפתח מוצרים ותהליכים חדשים. עבור השוק הפרטי יש לנתונים ערך מסחרי רב במיוחד, משום שחברות טכנולוגיה רבות משתמשות בהם כדי לפתח מוצרים או שירותים חדשניים או לשפר מוצרים או שירותים קיימים. כך, חדשנות מבוססת-נתונים הפכה לנדבך מרכזי בצמיחה הכלכלית של המאה העשרים ואחת. לצד איסוף וניתוח נתונים המתבצעים על ידי חברות טכנולוגיה מהמגזר הפרטי לשם פיתוח מוצרים המבוססים על נתונים אלו, ממשלות במדינות רבות יוצרות ואוספות כמויות עצומות של נתונים, בתחומים מגוונים, כחלק מפעילותן השוטפת. למעשה, גופים ממשלתיים הם אחד ממקורות הנתונים החשובים בעולם, ויש לנתונים אלו תפקיד רב ערך בשיפור הגישה לשירותים ממשלתיים, בשיפור תהליכי קבלת ההחלטות ושקיפותם, בפיתוח חדשנות בשירותי ממשל ובקידום השיח הדמוקרטי. לצד זאת, לנתונים שאוספים גופים ממשלתיים גם יתרונות מסחריים רבים, בשל הפוטנציאל הרב הטמון בשימוש בהם על ידי חברות טכנולוגיה מהמגזר הפרטי כדי לפתח מוצרים ושירותים חדשניים (שימוש משני). מאמר זה בוחן לראשונה את סוגיית השימוש במאגרי הנתונים הממשלתיים לטובת עידוד חדשנות מבוססת נתונים במגזר הפרטי ובמסגרתו אטען כי על מנת לעודד שימוש כאמור, יש צורך בהתוויית מדיניות רחבה אשר תתמודד עם מגוון של אתגרים המשפטיים המתעוררים בהקשר זה, תוך שימת לב למאפיינים הייחודיים של מאגרי מידע שונים, ולאינטרס הציבורי בשימוש בהם. אמנם, בשנים האחרונות התמודדו כמה גופים ממשלתיים בישראל (כמו משרד הבריאות, משרד החינוך ורשות התקשוב הממשלתי) עם שאלות מגוונות הנוגעות לשימוש משני בנתונים שאספו. אולם במאמר זה אטען כי עמדות הגופים הללו, כפי שהן באות לידי ביטוי במסמכי מדיניות מרכזיים שנוסחו בשנים האחרונות, משקפות היעדר תפיסה הוליסטית, ביחס לאתגרים המגוונים העומדים בפני שימוש במאגרי הנתונים. אתגרים אלו, כך אראה, מתמקדים בהיבטים של גישה למאגרי נתונים, תוך התמודדות עם סוגיות של פרטיות ואבטחת מידע, היבטים הנוגעים לשימוש בנתונים תוך התמודדות עם סוגיות של בעלות על מאגרי הנתונים וזכויות קניין רוחני על תוצרי המידע והיבטים הנוגעים לפרסום מידע אודות קיומם וזמינותם של מאגרי הנתונים והנגשתם בידי גופים ממשלתיים. למעשה, אתגרים אלו הם פועל יוצא מתהליך יצירת הערך של הנתונים, שראשיתו באיסוף הנתונים, עובר בניתוחם עד ליצירת ידע חדש, והם מחייבים פיתוח תפיסה הוליסטית – שאינה בהכרח אחידה - שתביא בחשבון את כלל שלבי תהליך יצירת הערך, ותעמוד בבסיס מדיניות אשר תעודד שימוש במאגרי הנתונים הללו באופן אשר יעלה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. כמו מדינות רבות ברחבי העולם, גם ישראל מצויה בשלבים ראשוניים של התמודדות עם אתגר השימוש המשני בנתונים ממשלתיים. מאמר זה מניח את התשתית להמשך פיתוח הדיון באתגרים השונים הנוגעים לעידוד חדשנות במגזר הפרטי המבוססת על מאגרי נתונים ממשלתיים, ובדרכים השונות להתמודד עם אתגרים אלו.