פרדוקס הכוח בגישור: יחסי עוצמה וחולשה ביחסי מגשר וצדדים לגישור

תקציר

תקציר בעברית:במאמר זה מועלית הטענה שלפיה קיים מיתוס ביחס למהות הגישור ולכוחו של המגשר, מיתוס שאינו תואם את הנעשה בפועל בפרקטיקה הגישורית. המיתוס מתייחס להבטחות המוצהרות של הליך הגישור, כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקצועית בתחום הגישור ובאופן שבו מוצג הגישור על ידי מגשרים העוסקים בפרקטיקה. הבטחות שלפיהן הגישור הוא הליך וולונטרי, המבוסס על עקרונות של הסכמה, של חופש בחירה של הצדדים, של הגינות וניטרליות של המגשר, הליך המעמיד במרכזו את הצדדים, מותיר בידיהם את קביעת גורלם ואת קבלת ההחלטות המהותיות הקשורות לסכסוך ולפתרונו, ומותיר בידי המגשר את תפקיד הסיוע בניהול המשא ומתן בין הצדדים. מסרים אלו אינם משקפים מציאות שבה נהנה המגשר מעמדת כוח רבת עוצמה ביחסיו עם הצדדים לגישור, המעניקה לו יכולת השפעה גדולה על עיצוב תוכני הגישור והסדר הגישור. המאמר נועד לחשוף את המיתוס האמור, להגביר את המודעות לקיומו ולעמת את העוסקים בפרקטיקת הגישור ואת הכותבים בתחום עם ההבטחות המוצהרות של ההליך ועם הפער בינן לבין המציאות בפרקטיקה הגישורית. לבד מהעובדה שפער זה עלול לפגוע באמינות המגשרים, הכותבים וההליך עצמו, עלולות להיות לו גם השלכות שליליות מבחינת הפגיעה בזכויות הצדדים לגישור. המאמר עושה שימוש בתיאוריות כוח חברתי על מנת להגדיר "כוח" ו-"השפעה" בהקשר של הליך הגישור ומיישם מונחים אלו על טקטיקות השפעה נפוצות שנוקטים מגשרים בביצוע תפקידם. בנוסף, מתמקד המאמר בשלוש טקטיקות נפוצות במיוחד בהליכי גישור – הערכה, הצעת פתרון ופגישה ביחידות, ומדגים לגבי כל אחת מהן את הפער שבין המיתוס ביחס לכוחו של המגשר לבין המציאות בשטח ואת ההשלכות האתיות של שימוש בלתי מושכל על ידי המגשר בעמדת הכוח שבה הוא מחזיק. בחלקו האחרון, מכיר המאמר בשימוש בכוח כחלק בלתי נפרד מתפקיד המגשר אולם עומד על חשיבות ההכרה בפער שבין המיתוס לבין המציאות בפרקטיקת העשייה הגישורית ומציע כמה דרכים להתמודדות עם פער זה.