?משלמים בחירותם: האם בשלה העת להורות על ביטולו של המאסר חלף הקנס

תקציר

תקציר בעברית:בשנת 2014 בוטל מאסר החייבים במסגרת הליכי הוצאה לפועל בישראל, מתוך הכרה בכך שאין הצדקה להביא לכליאת אנשים בגין חובות כספיים. אף על פי כן, גם היום נכלאים בישראל מאות אנשים בשנה בגין אי-עמידה בחובות, וזאת כאשר מדובר בקנסות אשר הוטלו עליהם במסגרת הליך פלילי, בהתאם לסעיף 71 לחוק העונשין, הקובע אפשרות להטיל "מאסר חלף קנס" על נאשמים. במעל 80% מהמקרים, נאשמים אלו מרצים עונש מאסר בגין קנסות שגובהם נמוך מ-5,000 ש"ח. מחקרים ברחבי העולם הראו כי מאסרים חלף קנסות מופעלים באופן בלתי פרופורציונלי כלפי עניים, נשים וחברי קבוצות מוחלשות, שאינם יכולים לעמוד בתשלומי הקנסות שהוטלו עליהם. פגיעה זו באוכלוסייה החלשה ביותר מובילה לפגיעה בחירויות הבסיסיות ביותר של האדם וכן היא חותרת תחת השוויון בין נאשמים בעלי אמצעים לבין נאשמים חסרי פרוטה. הראשונים – משלמים בכיסם. האחרונים - משלמים בגופם ובחירותם. מאמר זה יבקש להסיט את הזרקור הציבורי לפינה חשוכה זו בדין הישראלי, ולעורר את הדיון במוסד המאסר חלף הקנס ובהשפעתו על אנשים החיים בעוני בישראל. כפי שנראה, בחינה ביקורתית של מוסד המאסר חלף קנס ושל הדרך שבה הוא מופעל כיום בישראל, וכן של השינויים שנערכו במנגנון זה בשנים האחרונות במדינות שונות בעולם, מלמדים כי אין עוד מקום לקיים מוסד זה בצורתו הנוכחית – הן משיקולים ערכיים והן משיקולי יעילות – ובשלה העת לבטלו, כחלק מעריכת רפורמה משמעותית בכללים הנוגעים להטלת קנסות פליליים ודרכי גבייתם. המאמר מציע לאמץ בישראל את מנגנון הקנס היומי המונהג במדינות אירופאיות רבות, וכן להחליף את המאסר חלף הקנס בדרכי ענישה חלופיות במקרים המתאימים. חלופות אלו יספקו מענה הוגן ואפקטיבי לאתגרים שבאכיפת קנסות ויתרמו לעידוד השימוש בכלי ענישה זה, מבלי לשלם את מחיר הפגיעה הקשה בחירות ובשוויון הטמונה בשימוש במאסר חלף קנס.