תם ומושלם - על אמון כתיאוריית על של דיני החוזים ועל עיקרון תום הלב כמשלים אמון, יציבות וודאות בדיני חוזים בראי פסיקתו של הנשיא מאיר שמגר

תקציר

תקציר בעברית:במאמר זה מובאת הטענה כי רעיון האמון משמש באופן דסקרפטיבי ופרספקטיבי כרעיון ההצדקה הבסיסי ותיאוריית־העל הניצבת במרום הפירמידה ומקרינה על דיני החוזים בכללותם (ואולי על המשפט כולו), על עקרון תום־הלב שבו. תוך אימוץ הגדרת האמון כיכולתו של הפרט לצפות באופן סביר ומוצדק התנהגות מצד זולתו, הודגשה הזיקה בין רעיון האמון לבין מטרתם המקובלת של דיני החוזים בכללותם. בהתאם, מאמר זה מתרכז בסינתיזה המזהה את עקרון תום־הלב כחלק מתוך שלם, ומצדיק התערבות משפטית משלימה ומתקנת באמצעות עקרון תום־הלב - כאשר ההגנה החוזית הקונוונציונלית נכשלת בכך - להגשמתה של אווירת אמון; דהיינו, ביצורה של תרבות אנושית, חברתית ועסקית שמתאפשרות בה יצירתן והגשמתן של ציפיות סבירות ויכולת הסתמכות על התנהגות הזולת. לצד החלק התיאורטי, הסתייע המאמר בחלק יישומי, המציע קריאה אינדוקטיבית של פסקי־הדין בהם יישם הנשיא שמגר את עקרון תום־הלב. קריאה שיטתית של פסקי־דינו של.הנשיא שמגר מדגימה את הטענה כי עקרון תום־הלב הינו עיקרון אינטגרלי לדיני החוזים, הניתן לשימוש עקבי וצפוי ככלי משלים לשמירה על אמון והגנה על ציפייתם הסבירה של הצדדים - כמו גם ציבור הקוראים של פסקי ־הדין המצויים מאחורי מסך הבערות והכורתים הסכמיהם לאורו של הדין - בשלב האינטראקציה החוזית או הטרום- חוזית. הנשיא שמגר מצליח לעשות שימוש עקבי ויציב כזה בעקרון תום־הלב בזכות נטייתו הדומיננטית לחשוף ולבסס את ציפייתם הסבירה של הצדדים והציבור, ובאמצעות שיפוטו הנסמך על שכל־ישר וראייה אנושית ונטולת התחכמות של התנהגויותיהם וציפיותיהם הסבירות והמוצדקות של הצדדים.