תקיפות מחשבים למטרות איסוף מודיעין כחלק מהמאבק בטרור בדין הישראלי, המשווה והבין-לאומי
מאת Asaf Lubin
תקציר
תקציר בעברית:הניסיון של המחוקק הישראלי להביא להסדרה מפורשת של סמכויות השב״כ במרחב הקיברנטי משקף מגמה רחבה יותר הניכרת בעולם לעיגון בחקיקה ראשית של הוראות בדבר פעולות פצחנות מצד גופי ביון ומודיעין ורשויות אכיפת חוק למטרות איסוף מודיעין לשם סיכול עבירות חמורות, ובייחוד עבירות טרור אם בעבר היו פעולות מסוג אלה כפופות לנהלים פנימיים ומסווגים, הרי שהדרישה לשקיפות בעידן שלאחר גילויי אדוארד סנודן מחד והשימוש הנרחב בתקיפות מחשב לביצוע פעולות חיפוש וחקירה לסיכול טרור מאידך, מציפים כעת את הדרישה להסמכה מפורשת. במאמר זה אבקש למפות הן את השדה הטכנולוגי והן את השדה המשפטי בכל האמור בתקיפות מחשבים למטרות ריגול ומעקב. יש לשים לב כי המאמר עוסק בעיקר בהיבטי איסוף מידע, ובפעולות פצחנות למטרות אחרות – רק בעקיפין. במאמר זה אבקש לבחון אם התיקון התלוי ועומד לחוק השב"כ, המבקש להקל על השב"כ בביצוע תקיפות מחשב כחלק מהמאבק בטרור, עולה בקנה אחד עם מחויבויותיה הבין-לאומיות של ישראל, ובייחוד לכללים המנהגיים המקיפים את הזכות לפרטיות בדיני זכויות האדם הבין-לאומיים. המאמר נשען גם על בחינתה של חקיקה משווה אגב עיון בדין האמריקאי, האנגלי, הצרפתי והאיטלקי, כדי לעמוד על קנקנם של האיזונים והבלמים המגולמים בשיטות משפט אחרות, וכיצד הם מובחנים מהמנגנון המוצע בדין הישראלי. המאמר חותם בכמה וכמה עקרונות מנחים בהסדרה עתידית של התחום בהקישו מתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – המצאה, חיפוש, כניסה ותפיסה), התשע"א–2011.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.