אחריות פלילית של הלוקה בתסמונת רפואית מורכבת עם רקע של שימוש בסמים ואלכוהול: דליריום טרמנס כמקרה מבחן לתחולת סייגי אי-השפיות, היעדר השליטה והשכרות

תקציר

מאמר זה דן באחריות הפלילית של נאשמים הלוקים בתסמונות רפואיות מורכבות המתבטאות לא רק בתסמינים פיזיים אלא גם בפסיכוזה ושברקע להתפתחותן מצוי שימוש בסם או אלכוהול. הטיעון יודגם באמצעות בחינת אחריותם הפלילית של נאשמים שלקו בדליריום טרמנס, ושמצבם הפסיכוטי בעת ביצוע העבירה קשור להפסקת השימוש באלכוהול. את אחריותם של נאשמים שפעלו בהשפעת מצבים רפואיים מורכבים המשלבים פסיכוזה, פתולוגיה אורגנית ורקע של שימוש בסמים או באלכוהול אפשר לבחון דרך הפריזמה של שלושה סייגים לאחריות הפלילית: שכרות, אי-שפיות הדעת והיעדר שליטה. בניגוד לדיכוטומיות המשפטיות החדות של שפיות/אי שפיות; שכרות/העדר שכרות; שליטה/היעדר שליטה, הרי שהמציאות הרפואית הקלינית מתייחסת לקטגוריות מורכבות ונזילות בהרבה, לסיבתיות מורכבת, ויישומם של הסייגים המשפטיים על מצבים מורכבים אלה מביא לתחולה של סייגים מקבילים. מאמר זה יטען, כי חשוב לנתח מצבים רפואיים מורכבים אלה לא מתוך הפריזמה הצרה של הסייג הבודד, אלא מתוך ראייה רחבה הלוקחת בחשבון את עקרון האשמה כעקרון-על של המשפט הפלילי, ואת התמונה הרפואית המורכבת המשלבת לקות נפשית ופיזית. לפיכך, כאשר סייגים שונים מביאים לתוצאות סותרות ביחס לשאלה אם נאשם נתון הינו בר-עונשין, יש להשתמש בעקרון האשמה כדי לבחור את הסייג המתאים ביותר, בהתחשב במורכבות הרפואית המאפיינת את הנאשם. הפרשנות המוצעת במאמר הולמת את עקרונות היסוד של דיני העונשין ותורמת לקירוב בין הקטגוריות המשפטיות לבין הידע הרפואי הנוכחי.