הפרדה בין המינים במשפט הישראלי: סיכום מוער של הדין הפוזיטיבי ומבט לעתיד Sex Segregation in Israeli Law: An Annotated Account of the Doctrine and a Look toward the Future

תקציר

מהי עמדתו של המשפט הישראלי בנוגע להפרדה בין המינים במרחבים ציבוריים? המאמר מציג את הדין בסוגיה זו, ומבאר אותו תוך מיקומו ועיגונו בעקרונות שיטת המשפט בישראל. לצד הנורמות החוקתיות והחקיקתיות מהמשפט הציבורי והפרטי, מנותחים פסקי הדין של בג״ץ שעסקו בהרחבה בחוקיות ההפרדה בין המינים — פסק הדין בעניין שעות פתיחת הבריכה בקריית ארבע ופסק הדין בעניין ההפרדה באקדמיה. המאמר מניח תשתית מושגית להבנת הסוגיה, ומציע להבחין בין מקרים של מניעה מוחלטת של השתתפות נשים, הפרדה אסימטרית בין המינים המעניקה תנאים נחותים לנשים והפרדה בתנאים סימטריים. הבחנה זו מאפשרת לזהות כי החקיקה והפסיקה הישראלית קבעו שכל שלושת סוגי המקרים פוגעים בשוויון, אם כי בנוגע לשתי התופעות הראשונות הפגיעה זוהתה בצורה נחרצת יותר, ובהתאם גם הסעדים שניתנו בגינה. הבחנה זו גם מציידת אותנו בכלי חדש וחשוב לכל הערכה נורמטיבית של הפרדה בין המינים. כיוון שמקרים רבים של מניעת השתתפות או של הפרדה שאיננה סימטרית נדונים בשוגג כאילו מדובר בשאלה של הפרדה בתנאים סימטריים,כל בחינה נורמטיבית של הפרדה צריכה להתחיל בבדיקה אם אכן מדובר למעשה בהפרדה בתנאים סימטריים.<br>המאמר עוסק בתחילתו בשאלות מקדמיות נוספות, ובהן השאלות מדוע התאוריות של רב־תרבותיות אינן רלוונטיות לשאלת ההפרדה במרחב הציבורי בישראל ומהו ההבדל בין הפרדה בין המינים באוטובוס או בלימודים אקדמיים לבין ההפרדה במלתחות ובשירותים ציבוריים. מסגרת אנליטית זו משרתת את סקירת הפסיקה על הפרדה בין המינים. בהמשך המאמר מתוארים הטעמים לחשדנותו של המשפט הישראלי במסגרות המפרידות בין גברים לנשים ובמשמעותם של התנאים המהותיים ושל החסמים הפרוצדורליים שישנם בדין הישראלי כתנאים לאישורה של ההפרדה. כמו כן נדונות צורות הפגיעה של הפרדה בין המינים — הן בבני ובבנות קהילות דתיות שבהן נהוגה הפרדה והן בפרטים מחוץ לקהילות אלה. המאמר דן בהבדלים שבין מסגרות לגברים בלבד למסגרות לנשים בלבד, וכן במעמד הנורמטיבי שראוי להעניק לטיעונים בדבר שיקולי יעילות, טיעונים נפוצים בדיונים על חוקיותה של הפרדה בין המינים. בסיומו המאמר ממפה שאלות אשר נותרו פתוחות ואשר סביר שיעלו על סדר היום הציבורי והמשפטי בישראל בעתיד הנראה לעין.<br><br>What is Israeli law’s position on sex segregation in public spaces? This article reviews the law on this question, contextualizing and anchoring it in the principles of Israel’s legal system. Alongside the constitutional and legislative norms from both public and private law, the article analyzes the two High Court of Justice cases that have delved into the legality of sex segregation – the Kiryat Arba segregated swimming pool hours case, and the case of sex segregation in academic programs. Part I sets the conceptual foundations for understanding the question at hand. It offers a triangular distinction between cases in which women are entirely banned from participation, cases in which segregation between men and women is asymmetrical and provides inferior conditions to women, and cases in which segregation is symmetrical. Israeli legislation and case law have recognized that all three types of cases infringe the right to equality. However, courts were willing to recognize the harm to equality more quickly and readily in the first two types of cases and, accordingly, to provide more potent remedies. Additionally, this distinction equips us with a new and significant tool for every normative assessment of sex segregation. Because many cases of exclusion or asymmetrical segregation are erroneously examined as “infringing the right to equality,” if they concern symmetrical sex segregation, every normative analysis must begin by asking whether the case indeed factually involves symmetrical segregation. Part I addresses additional preliminary questions, such as why theories of multiculturalism are irrelevant in the context of sex segregation in Israel’s public spaces, and the difference between segregation on buses or in academic studies and segregation in public bathrooms and locker-rooms. This analytical framework facilitates the review of the case law on sex segregation. Part II discusses the reasons for Israeli law’s suspicion of sex segregation and considers the substantive conditions and procedural hurdles Israeli law presents to rendering such segregation legal. Part III details the various ways in which sex segregation harms both members of religious communities that practice segregation and individuals outside of these communities. Part IV examines the differences between male-only and women-only spaces. Part V considers the normative status of efficiency considerations, often invoked in discussions about the legality of sex segregation. The article concludes with open questions that will likely engage public debates, lawmakers, and adjudicators in Israel in the foreseeable future.