סיבתיות עמומה ונזקים שניוניים: על בעיה חדשה-ישנה ועל פתרונות אפשריים לה

תקציר

תקציר בעברית:אחד התנאים לחיוב נתבע בגין נזק שניוני לפי דיני הנזיקין בישראל, הוא קשר סיבתי בין הנזק הראשוני לנזק המאוחר, השניוני. ישנם מקרים בהם קל להצביע על קיומו או היעדרו של קשר כאמור. עם זאת, ישנם מקרים שבשל "סיבתיות עמומה" (או עמימות סיבתית) אין אפשרות לדעת אם הנזק השניוני נגרם כתוצאה מהנזק הראשוני או שמא כתוצאה מגורם אחר, שאינו עוולתי. במקרים אחרונים אלה עוסקת רשימה זו. בחלקו הראשון של המאמר נבחנת לראשונה הסוגיה של סיבתיות עמומה ביחס לנזקים שניוניים, אשר מתעוררת בין השאר נוכח המבנה הייחודי של הדיון בנזקים שניוניים בישראל. תופעת הסיבתיות העמומה עומדת בשנים האחרונות בחזית המחקר והפסיקה בדיני הנזיקין, והמאמר מוסיף נדבך נוסף לדיון בתופעה, ומקשר בינה לבין עולם הנזקים השניוניים. סוגיית הנזקים השניוניים נדונה עד כה מנקודת המבט של שיקולי המדיניות המשפטית בלבד וטרם נדונו השאלות העובדתיות המתעוררות בגדרה. עיקר חלקו הראשון של המאמר בהצגת הבעיה והמחשת הרלוונטיות שלה למשפט הישראלי, והטענה המרכזית בחלק זה היא כי הבעיה של סיבתיות עמומה ביחס לנזקים שניוניים עשויה להתעורר – ואף התעוררה במקרים מכוננים בפסיקה הישראלית – אולם טרם נדונה בספרות ובפסיקה. בחלקו השני של המאמר נעשה שימוש בתובנות ובניסיון שהצטבר במשך שנים רבות של דיונים בתופעת הסיבתיות העמומה מחד, ובנזקים שניוניים מאידך, על מנת להעריך מהו האיזון הראוי בין השיקולים המעורבים במצב בו מתעוררת סיבתיות עמומה ביחס לנזקים שניוניים. השאלה המרכזית שנבחנת הינה האם הכללים המסורתיים והמקובלים בדיני הנזיקין והמשפט האזרחי בכלל – כלל מאזן ההסתברויות ומבחן ה"אלמלא", המובילים לתוצאה בינארית ("הכל או כלום") – הם הכללים המתאימים להתמודדות עם הסוגיה המתוארת, ומהם הכלים האפשריים האחרים. בתוך כך, כולל המאמר סקירה של הפתרונות השונים שהוצעו להתמודדות עם סיבתיות עמומה, כגון פתרונות מסוג העברת נטל, החלת כללים של אחריות יחסית, והכרה בראשי נזק הסתברותיים. המאמר עומד על יתרונותיהם וחסרונותיהם של הפתרונות השונים, ובוחן את התאמתם למקרים של סיבתיות עמומה בעולם הנזקים השניוניים.