הכול ק(א)שור: פרפורמטיביות וחציית גבולות המגדר והלאום בפסיקה על אונס במרמה

תקציר

תקציר בעברית:בשנת 2012 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בערעורו של סאבר קאשור, אדם שהורשע באונס במרמה בדבר מיהות העושה ובמעשה מגונה. הרשעה זו נעשתה על פי סעיף בחוק העונשין שקובע כי מי שבעל אישה בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מיהותו, כלומר זהותו, או לגבי מהות המעשה, הרי הוא אנס.קאשור הואשם במרמה בדבר זהותו הלאומית, ונפסק שהוא הציג עצמו "בכזב" כיהודי, נוסף על מרמה לגבי מעמדו האישי. העמדתו לדין והרשעתו עוררו דיון ציבורי ומשפטי עשיר בשאלות של מין, לאום והקשר ביניהם. באותה שנה (2012) הוסר חלקית איסור פרסום על פרשה אחרת, פרשת "פלונית", שהסתיימה בהרשעה בעברת אונס במרמה לגבי מיהות העושה, שבה האשמה הייתה התחזות מגדרית. היה זה המקרה השני בישראל של הרשעה בנסיבות כאלה. המקרה הראשון, בשנת 2003 ,היה זה של חן אלקובי, והוא זכה לתהודה ציבורית גדולה יותר.אלקובי הועמד לדין והורשע במסגרת הסדר טיעון בעברה של ניסיון לאונס במרמה לגבי מיהות העושה, ובעברה של התחזות לאדם אחר. ההרשעה התבססה על מסכת עובדות שתיארה יחסים שקיים אלקובי — אדם צעיר שנולד עם איברי מין נקביים אך חי כגבר לפחות חלק מהזמן — עם כמה בחורות צעירות ממנו.במאמר זה אדון בשאלות שמתעוררות לנוכח מקרים אלו ומקרים אחרים דומים להם בארץ ובעולם — שאלות בנוגע לשימוש בקטגוריה של עברת האונס במרמה במקרים הנוגעים לסוגיות של זהות מגדרית ולאומית וחצייתה. מטבע הדברים לא אדון במכלול שאלות המשפט הפלילי העולות מעברת האונס במרמה. תחת זאת, אראה כיצד בחינה משולבת של הפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות מגדרית ושל הפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות לאומית, חושפת את הדרך שבה כללי המשפט הפלילי שעוסקים בעברת האונס במרמה לגבי מיהות העושה מופעלים כדי לשמר את הסדר הלאומי–מגדרי מפני חציית גבולות אסורה.חציית הגבולות שבגינה ניתן העונש היא למעשה כפולה: היא באה לידי ביטוי הן בעצם מעשה ההתחזות, שמערער את היציבות וה"טבעיות" של קטגוריות זהות שעומדות בבסיס הסדר הלאומי–מגדרי (בפרט בהקשר של קיום יחסים אינטימיים) והן בעצם קיומם של יחסים שנתפסים בסדר זה כבעייתיים. כמו כן אראה כיצד הפסיקה שעוסקת בחציית גבולות המגדר והלאום מענישה את האדם שחורג מהזהויות שיוחסו לו, וכיצד בחינה השוואתית של פסיקה זו חושפת לא רק את האופי הפרפורמטיבי של הזהות המגדרית אלא גם את האופי הפרפורמטיבי של הזהות הלאומית. המשפט הפלילי ממלא תפקיד בשימור הגבולות של שתי זהויות אלו ובענישת אלה המנסים לחצותם — ובפרט אלה המנסים "לעבור" כבעלי זהות פריבילגית. קאשור הואשם במרמה בדבר זהותו הלאומית, ונפסק שהוא הציג עצמו "בכזב" כיהודי, נוסף על מרמה לגבי מעמדו האישי. העמדתו לדין והרשעתו עוררו דיון ציבורי ומשפטי עשיר בשאלות של מין, לאום והקשר ביניהם. באותה שנה (2012) הוסר חלקית איסור פרסום על פרשה אחרת, פרשת "פלונית", שהסתיימה בהרשעה בעברת אונס במרמה לגבי מיהות העושה, שבה האשמה הייתה התחזות מגדרית. היה זה המקרה השני בישראל של הרשעה בנסיבות כאלה. המקרה הראשון, בשנת 2003 ,היה זה של חן אלקובי, והוא זכה לתהודה ציבורית גדולה יותר.אלקובי הועמד לדין והורשע במסגרת הסדר טיעון בעברה של ניסיון לאונס במרמה לגבי מיהות העושה, ובעברה של התחזות לאדם אחר. ההרשעה התבססה על מסכת עובדות שתיארה יחסים שקיים אלקובי — אדם צעיר שנולד עם איברי מין נקביים אך חי כגבר לפחות חלק מהזמן — עם כמה בחורות צעירות ממנו.במאמר זה אדון בשאלות שמתעוררות לנוכח מקרים אלו ומקרים אחרים דומים להם בארץ ובעולם — שאלות בנוגע לשימוש בקטגוריה של עברת האונס במרמה במקרים הנוגעים לסוגיות של זהות מגדרית ולאומית וחצייתה. מטבע הדברים לא אדון במכלול שאלות המשפט הפלילי העולות מעברת האונס במרמה. תחת זאת, אראה כיצד בחינה משולבת של הפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות מגדרית ושל הפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות לאומית, חושפת את הדרך שבה כללי המשפט הפלילי שעוסקים בעברת האונס במרמה לגבי מיהות העושה מופעלים כדי לשמר את הסדר הלאומי–מגדרי מפני חציית גבולות אסורה.חציית הגבולות שבגינה ניתן העונש היא למעשה כפולה: היא באה לידי ביטוי הן בעצם מעשה ההתחזות, שמערער את היציבות וה"טבעיות" של קטגוריות זהות שעומדות בבסיס הסדר הלאומי–מגדרי (בפרט בהקשר של קיום יחסים אינטימיים) והן בעצם קיומם של יחסים שנתפסים בסדר זה כבעייתיים. כמו כן אראה כיצד הפסיקה שעוסקת בחציית גבולות המגדר והלאום מענישה את האדם שחורג מהזהויות שיוחסו לו, וכיצד בחינה השוואתית של פסיקה זו חושפת לא רק את האופי הפרפורמטיבי של הזהות המגדרית אלא גם את האופי הפרפורמטיבי של הזהות הלאומית. המשפט הפלילי ממלא תפקיד בשימור הגבולות של שתי זהויות אלו ובענישת אלה המנסים לחצותם — ובפרט אלה המנסים "לעבור" כבעלי זהות פריבילגית. אלקובי הועמד לדין והורשע במסגרת הסדר טיעון בעברה של ניסיון לאונס במרמה לגבי מיהות העושה, ובעברה של התחזות לאדם אחר. ההרשעה התבססה על מסכת עובדות שתיארה יחסים שקיים אלקובי — אדם צעיר שנולד עם איברי מין נקביים אך חי כגבר לפחות חלק מהזמן — עם כמה בחורות צעירות ממנו.במאמר זה אדון בשאלות שמתעוררות לנוכח מקרים אלו ומקרים אחרים דומים להם בארץ ובעולם — שאלות בנוגע לשימוש בקטגוריה של עברת האונס במרמה במקרים הנוגעים לסוגיות של זהות מגדרית ולאומית וחצייתה. מטבע הדברים לא אדון במכלול שאלות המשפט הפלילי העולות מעברת האונס במרמה. תחת זאת, אראה כיצד בחינה משולבת של הפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות מגדרית ושל הפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות לאומית, חושפת את הדרך שבה כללי המשפט הפלילי שעוסקים בעברת האונס במרמה לגבי מיהות העושה מופעלים כדי לשמר את הסדר הלאומי–מגדרי מפני חציית גבולות אסורה.חציית הגבולות שבגינה ניתן העונש היא למעשה כפולה: היא באה לידי ביטוי הן בעצם מעשה ההתחזות, שמערער את היציבות וה"טבעיות" של קטגוריות זהות שעומדות בבסיס הסדר הלאומי–מגדרי (בפרט בהקשר של קיום יחסים אינטימיים) והן בעצם קיומם של יחסים שנתפסים בסדר זה כבעייתיים. כמו כן אראה כיצד הפסיקה שעוסקת בחציית גבולות המגדר והלאום מענישה את האדם שחורג מהזהויות שיוחסו לו, וכיצד בחינה השוואתית של פסיקה זו חושפת לא רק את האופי הפרפורמטיבי של הזהות המגדרית אלא גם את האופי הפרפורמטיבי של הזהות הלאומית. המשפט הפלילי ממלא תפקיד בשימור הגבולות של שתי זהויות אלו ובענישת אלה המנסים לחצותם — ובפרט אלה המנסים "לעבור" כבעלי זהות פריבילגית. במאמר זה אדון בשאלות שמתעוררות לנוכח מקרים אלו ומקרים אחרים דומים להם בארץ ובעולם — שאלות בנוגע לשימוש בקטגוריה של עברת האונס במרמה במקרים הנוגעים לסוגיות של זהות מגדרית ולאומית וחצייתה. מטבע הדברים לא אדון במכלול שאלות המשפט הפלילי העולות מעברת האונס במרמה. תחת זאת, אראה כיצד בחינה משולבת של הפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות מגדרית ושל הפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות לאומית, חושפת את הדרך שבה כללי המשפט הפלילי שעוסקים בעברת האונס במרמה לגבי מיהות העושה מופעלים כדי לשמר את הסדר הלאומי–מגדרי מפני חציית גבולות אסורה.חציית הגבולות שבגינה ניתן העונש היא למעשה כפולה: היא באה לידי ביטוי הן בעצם מעשה ההתחזות, שמערער את היציבות וה"טבעיות" של קטגוריות זהות שעומדות בבסיס הסדר הלאומי–מגדרי (בפרט בהקשר של קיום יחסים אינטימיים) והן בעצם קיומם של יחסים שנתפסים בסדר זה כבעייתיים. כמו כן אראה כיצד הפסיקה שעוסקת בחציית גבולות המגדר והלאום מענישה את האדם שחורג מהזהויות שיוחסו לו, וכיצד בחינה השוואתית של פסיקה זו חושפת לא רק את האופי הפרפורמטיבי של הזהות המגדרית אלא גם את האופי הפרפורמטיבי של הזהות הלאומית. המשפט הפלילי ממלא תפקיד בשימור הגבולות של שתי זהויות אלו ובענישת אלה המנסים לחצותם — ובפרט אלה המנסים "לעבור" כבעלי זהות פריבילגית. חציית הגבולות שבגינה ניתן העונש היא למעשה כפולה: היא באה לידי ביטוי הן בעצם מעשה ההתחזות, שמערער את היציבות וה"טבעיות" של קטגוריות זהות שעומדות בבסיס הסדר הלאומי–מגדרי (בפרט בהקשר של קיום יחסים אינטימיים) והן בעצם קיומם של יחסים שנתפסים בסדר זה כבעייתיים. כמו כן אראה כיצד הפסיקה שעוסקת בחציית גבולות המגדר והלאום מענישה את האדם שחורג מהזהויות שיוחסו לו, וכיצד בחינה השוואתית של פסיקה זו חושפת לא רק את האופי הפרפורמטיבי של הזהות המגדרית אלא גם את האופי הפרפורמטיבי של הזהות הלאומית. המשפט הפלילי ממלא תפקיד בשימור הגבולות של שתי זהויות אלו ובענישת אלה המנסים לחצותם — ובפרט אלה המנסים "לעבור" כבעלי זהות פריבילגית.