שני פסקי-דין שמרשיעים נאשם אל מול שני פסקי-דין שמזכים אותו – על הרשעה ברוב דעות ועל החזרת משפט לערכאה הדיונית כאשר נבצר משופט להמשיך לדון בתיק - בעקבות ע"פ / 633501 פלוני נ' מדינת ישראל

תקציר

בע"פ / 633501 פלוני נ' מדינת ישראל היה בית-המשפט העליון מוכן להניח כי בעניינו של המערער "ניתנו שני פסקי דין מרשיעים... אל מול שני פסקי דין מזכים". רשימה זו מבקרת את אופן התייחסותו של בית-המשפט מצב חריג זה, וטוענת כי היה על בית-המשפט להתמודד עם מצב זה באמצעות עקרון הכרעת הרוב. במישור העקרוני יותר הרשימה טוענת כי במקרים שבהם הכרעת דין התבססה על ממצאי מהימנות שנקבעו על-ידי התרשמותם הבלתי-אמצעית של השופטים, יש להטיל הגבלות על החזרת משפט לערכאה הדיונית כאשר נבצר משופט שישב לדין בערכאה זו לחזור ולדון במקרה. מטרת ההגבלות היא למנוע מצב שבו שופט יכריע בשאלת השפעתן של ראיות חדשות על הכרעת הדין המקורית מבלי ששמע את הראיות העיקריות בדיון המקורי (כפי שקרה בפרשת פלוני). הרשימה מציעה כי ככלל, כאשר נבצר משופט ששמע את הראיות המקוריות בתיק לחזור ולדון בהשפעתן של ראיות חדשות על הכרעת הדין, שהתבססה על ממצאי מהימנות, יועבר המקרה להרכב חדש של שופטים, אשר ישמע מחדש את מכלול הראיות – הן המקוריות והן החדשות – ויכריע את הדין לאור התרשמותו הבלתי-אמצעית מהראיות, בדומה לאופן שבו מוכרע משפט חוזר. במקרים המתאימים – דוגמת זה שנדון בפרשת פלוני, שבה הראיות החדשות היו מזכות מטיבן והשופט שהלך לעולמו הכריע כבר בדיון המקורי כי יש לזכות את הנאשם – יהיה אפשר לחסוך בעלויות ולהעביר את ההכרעה בשאלת השפעתן של הראיות החדשות רק לשני שופטי הרוב בהרכב המקורי, שהכריעו כי יש להרשיע את הנאשם, במטרה שישקלו מחדש את הכרעתם לאור הראיות החדשות. כל אחת מהאפשרויות שתאומץ תמנע מצב שבו יהיו שני פסקי-דין שמרשיעים נאשם אל מול שני פסקי-דין שמזכים.