אתוס ההולדה בתביעות מיילדות וגיניקולוגיה

תקציר

פריון והולדה תופסים מקום מרכזי בחברה הישראלית, המעניקה ערך רב למשפחתיות ולילדים. ביסודה של גישה זו עומדת אידאולוגיה פרו-נטליסטית, קרי אידאולוגיה הרואה יתרונות אישיים וחברתיים בהולדת ילדים ובגידולם, שתוצאתה אימוץ עמדות, אמונות ופרקטיקות המעודדות ילודה. כל אלה מתגבשים לכדי אתוס המצוי בלבה של החברה הישראלית, הוא "אתוס ההולדה". בצדו של אתוס ההולדה ניתן להבחין בשתי אידאולוגיות נוספות בחברה הישראלית: האחת, אידאולוגיה נון-נטליסטית, החותרת תחת האידאולוגיה הפרו-נטלסיטית. אידאולוגיה זו היא מנת חלקם של פרטים הבוחרים מרצון בחיים ללא ילדים, ונכון לכתיבת דברים אלה היא מתקיימת בשולי החברה הישראלית; השנייה, אידאולוגיה אאוגנית, המתקיימת בצדה ו"בהסכמתה המלאה" של האידאולוגיה הפרו-נטליסטית. ביסודה של אידאולוגיה זו, הרווחת בחברה הישראלית, עומדת השאיפה למנוע לידתם של יילודים בעלי מום באמצעים טכנלוגיים רפואיים. אידאולוגיה זו, המצטרפת לאידאולוגיה הפרו-נטליסטית, יוצרת "אידאולוגיה פרו-נטליסטית-אאוגנית", שעיקרה הרעיון שיש לעודד הולדת ילדים מסוג מסוים – ילדים נטולי מומים. רשימה זו מבקשת לבחון אם לאידאולוגיה הפרו-נטליסטית-אאוגנית הרווחת בחברה הישראלית השפעה על פסיקת בתי המשפט בישראל בתביעות גינקולוגיה ומיילדות.