הסדרת לימודי ליבה בחינוך החרדי בפרספקטיבה השוואתית

תקציר

תקציר בעברית:מחקר זה בוחן את סוגיית לימודי הליבה בבתי ספר חרדיים לבנים באמצעות שני סוגים של עדשות מחקריות. האחת, עדשה נורמטיבית הבוחנת איזון בין זכויות ילדים, זכויות הורים ואינטרסים חברתיים. השנייה, עדשה חברתית-משפטית הבוחנת את דרכה הארוכה של חקיקת החינוך אל בתי הספר, את הממשקים בינה לבין השדות החברתיים שבהם היא עוברת ואת המפגשים עם הסוכנים אשר מפעילים אותה בתחנות השונות. הניתוח החברתי-משפטי מבוסס על בחינת הפערים בין הסדרת החינוך החרדי לבין יישומה בארבע מדינות: ישראל, ניו יורק, אנגליה והקהילה הפלמית בבלגיה. מקרים אלו נבחרו משום שבכל ארבע המדינות הללו ישנן קהילות חרדיות גדולות המשפיעות על המרחב הציבורי והפוליטי, ורווח בהן אידאל המקדש את לימוד התורה לבנים ומעודד את הבנות לשלב בין לימודי קודש לבין לימודי חול. עם זאת, בכל אחת מהמדינות קיימים קשרים שונים בין האידאל לבין המבנה החברתי והחינוכי המשרת אותו. קשרים אלו מושפעים מהגיוון האידיאולוגי הקיים בתוך קהילות חרדיות ומהאופנים שבהם מאפשרת המדינה לגיוון זה לבוא לידי ביטוי באמצעות מערכת החינוך. לטענת המחברת, איזון נורמטיבי בין זכויות ובין אינטרסים אינו מספיק כדי לנתח את סוגיית ההסדרה של לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים לבנים. על עיצוב החקיקה המסדירה את החינוך החרדי להתבסס על הבנה מעמיקה של הדרך אותה היא עוברת במסע אל בתי הספר. מהמקרים המוצגים במאמר עולה כי מדיניות חינוך המעודדת בתי ספר חרדיים לאמץ תוכניות לימודי ליבה באמצעות התניות מימון, עשויה להביא לכך שיותר ילדים חרדים ילמדו לימודי חול וירחיבו את אפשרויות הבחירה העומדות בפניהם בהמשך חייהם, מאשר מדיניות הכופה לימודי ליבה אך אינה מיושמת בפועל. עוד עולה מהמקרים כי על התניות המימון לייצר אפשרויות בחירה באמצעות הבחנה תקציבית משמעותית בין בתי ספר אשר בוחרים לשלב לימודי חול ברמה ראויה לבין בתי ספר אשר נמנעים מכך. לאור האמור לעיל, דומה כי לעיתים עדיף לוותר על טקסט משפטי המשקף איזון ערכי ראוי בין זכויות שונות לאינטרסים חברתיים לטובת תוצאות מעשיות, אשר מרחיבות את היקף הילדים החרדים אשר מממשים את זכותם לחינוך, על כל יסודותיה. באשר למדיניות המסדירה את החינוך החרדי בישראל, מוצע להתמקד בחיזוק החינוך הממלכתי החרדי והישיבות החרדיות התיכוניות. מוצע גם ליישם התניות מימון הדרגתיות אשר תאפשרנה למוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים ולישיבות חרדיות תיכוניות חדשים להתבסס ותפחתנה באופן משמעותי את תשלומי ההורים באותם בתי ספר. מדיניות כזו תשקף את השינויים המהותיים שחלו ברצונות ובשאיפות של חלקים מהציבור החרדי, אשר המדינה נכשלה לתת להם מענה הולם בבתי הספר.