יסודות ההסכמה והכפייה בעבירות הסחר והעבדות בישראל - The Elements of Consent and Coercion in the Offenses of Trafficking and Slavery

תקציר

תקציר בעברית:המאמר בוחן את יסוד ההסכמה בעבירות הסחר בבני אדם וההחזקה בתנאי עבדות לפי הדין הישראלי, ומשווה אותו ליחס להסכמה במשפט הבינלאומי ובמשפט המשווה. חלקו הראשון של המאמר דן ברכיב ההסכמה במשפט הבינלאומי ובאופן שבו התמודדו ערכאות בינלאומיות עם הקביעה שהיעדר הסכמה אינו יסוד של עבירות הסחר והעבדות, והרלוונטיות של השימוש באמצעי כפייה לקביעה זו. חלקו השני של המאמר מציע שלפי גישת הדין הישראלי, הסכמת הקורבן לסחר ועבדות אינה מהווה הגנה הן בשל הפגיעה בכבוד האדם, הן בשל השימוש באמצעי כפייה המאיינים את היכולת לתת הסכמה חופשית ומרצון. חלקו האחרון של המאמר בוחן את שאלת ההסכמה בנסיבות שבהן קיימת כפייה מבנית, בנוגע למהגרי עבודה החשופים לסכנות של כליאה, גירוש וסנקציות במדינת המוצא אם לא יצייתו למעסיקיהם. אמצעי הכפייה המבנית כוללים כבילה למעסיק, חוב, ושליטה ופיקוח. המאמר מציע שקיים פער בין ניתוח יסודות ההסכמה והכפייה בהליכים פליליים ובין הניתוח בהליכים מנהליים וחוקתיים העוסקים במדיניות ההגירה של ישראל, וטוען שעמידה במחויבות המדינה למנוע סחר ועבדות בגבולותיה מחייבת הרחבה של ההכרה באמצעי כפייה מגוונים, כולל אלה שמקורם בכפייה מבנית — הן מצד הרשויות, הן מצד בית המשפט.