הפקעת קידושין למפרע

תקציר

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לסייע בדרכים שונות לנשים מסורבות גט. אחד מהניסיונות הללו מתבסס על העיקרון של הפקעה למפרע של כסף הקידושין, היינו הטבעת שבה קידש האיש את האישה. כך תיחשב האישה כמי שלא התקדשה מעולם לאיש זה והרי היא מותרת לכל אחד. בעת הזאת (אייר תש"ע מאי 2010), עומדות לפני דיון בכנסת שתי הצעות חוק פרטיות. האחת קובעת שאם תוך שנה לאחר שניתן פסק דין של בית דין רבני, שלפיו אפשר לכפות או לחייב איש לתת גט לאשתו, לא ייתן האיש גט כנדרש, יופקע כסף הקידושין למפרע מכוחו של החוק. אם תבוא השאלה לפני בית הדין, הוא יצטרך לקבוע מהו תוקפה של ההפקעה הזאת לעניין היתר נישואיה של האישה לאיש אחר או לעניין כשרותם של ילדים שייוולדו לה מאיש אחר. ההצעה השנייה מעניקה, בנסיבות מסוימות, לבית הדין הרבני את הסמכות להפקיע את כסף הקידושין. יש לומר שאין זה מובן מאליו שהסמכות להפקיע ממון נתונה ממילא לבית הדין, גם אם בכך הוא משפיע על מעמד הקידושין והנישואין. באופן ישיר אין זה עניין "מענייני נישואין וגירושין" המסורים לבית הדין על פי החוק. זה עניין שהוא רכושי ביסודו. כפי שלא הייתה לבית הדין הסמכות לנקוט צעדים שהוא רשאי עתה לנקוט כדי לכפות על בעל לגרש את אשתו, אלמלא הוענקו לו סמכויות אלה במפורש בחוק, הגם שתכליתן היא ענייני גירושין, הוא הדין לעניין הפקעת כסף הקידושין. הואיל ובית הדין משתמש במכשיר של הפקעת קידושין, ולו במקרים נדירים של ממזרות, ראוי ורצוי שיעשה זאת גם בסמכות. בהענקת סמכות זו יהיה גם משום הקלה על החשש מפני גט מעושה שלא כדין, חשש שבתי הדין מרבים לחשוש ממנו. אם יצרפו לכפייה לתת גט גם את הפקעת הקידושין, יוכלו בתי הדין להסתמך על פוסקים רבים הסבורים שעל ידי שילוב זה האישה משוחררת מעגינותה, שהרי יש כאן לפחות "גט כלשהו", ואין כאן המקום להאריך בכך. מכל מקום, השאלה היא ממונית אף שהשלכותיה הן בדיני אישות.