השפעות סביבתיות של קידוחי גז- מאגר תמר כמקרה מבחן
מאת Nir Becker, Vered Ben-Shlomo, Arye Vanger, Dana Tabachnik
תקציר
אל מול חופי ישראל, בשטח המים הכלכליים של מדינת ישראל, נתגלו לאחרונה מאגרי גז טבעי בהיקפים גדולים ביותר. על פי ההערכות, מצויים בים מאגרי גז רבים נוספים אשר היקפם אינו ידוע, אך הערכות סבירות מצביעות על מאגרים בהיקפים גדולים גם כן. הגילויים והערכות מעודדים חיפושים וקידוחים רבים נוספים בשטחים אלו תחת סמכותה ופיקוחה של מדינת ישראל. לתגליות הגז משמעויות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת אולם, יש לתגליות ולפעולת חיפוש ושאיבת הגז סיכונים רבים והשפעות סביבתיות משמעותיות ויש לתת עליהם את הדעת. המסמך המובא בפניכם המחולק ל-3 חלקים, נכתב לאור המצב המשפטי, המצב המבני והניסיון המעשי הקיים כיום המוסדות השלטון בישראל. בישראל אין חקיקה עדכנית או ייעודית המסדירה את ההיבטים הסביבתיים בכל הנוגע לחיפוש, שאיבה והפקת גז ונפט בישראל. המשפט הפנימי הישראלי בנושאים של נפט וגז הינו מיושן ואינו נותן מענה להיבטים הסביבתיים הנוצרים מהקידוחים הרבים המתבצעים במעמקי הים. חוק הנפט לדוגמא, שהינו החוק העיקרי הנוגע לקידוחי הנפט והגז הינו משנת 1952 ואינו נותן פתרונות סביבתיים מתקבלים על הדעת. כך גם בנוגע לחקיקה הבינלאומית-ישראל אינה חתונה על חוק הים וטרם אשררה את הפרוטוקול של אמנת ברצלונה העוסק בקידוחים בים, שכן לא התאימה את החקיקה המקומית לדרישות הפרוטוקול. באשר לידע מקצועי בדבר קידוחי הגז והנפט, נראה כי רשויות השלטון אינן ערוכות די ואין להן את הידע ההנדסי והיכולת להתמודד עם ההשפעות הסביבתיות של מיזמי הנפט והגז בים העמוק. חוסר המקצועיות מתבטא בחוסר יכולת להציב דרישות ראויות בטרם תחילת החיפוש והשאיבה, וכן בחוסר ידע מספק להיערך למצבי חירום כגון דליפת גז או תאונה אחרת בים. חוסר הידע נובע בין היתר גם מאי היכרות מספקת עם השפעות חיצוניות הייחודיות לים התיכון, שכן אין בנמצא מחקרים מדעיים מספקים. חוסר ידע זה עלול ליצור מצב בו הרשות השלטונית סומכת ידיה בידי החברה היזמית אשר קובעת את המדיניות בהיבטים בטיחותיים, סביבתיים ועוד. פרק א' של המסמך הינו דו"ח בנושא "המסגרת המתודולוגית לאמידת ההשפעות החיצוניות בתהליך שאיבת וקליטת הגז הטבעי בישראל". הדו"ח נכתב בידי פרופ' ניר בקר וד"ר ורד בן-שלמה והוגש מטעמם לעמותת אדם, טבע ודין. פרק ב' של המסמך מתמקד בפליטות גזי החממה ועלות הנזק הסביבתי בפליטות אלו כתוצאה מהשפעות תהליך שאיבת וקליטת הגז הטבעי בישראל. פרק זה נכתב בידי ד"ר אריה ונגר ועו"ד דנה טבצ'ניק מעמותת אדם, טבע ודין. פרק ג' של המסמך הינם ההמלצות הנובעות מהמסקנות והממצאים אשר סוקרו בפרקים א'-ב'.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.