אינדבידואציה של חוקים וספר המצוות לרמב'ם

תקציר

אחת המטרות של העיון היוריספרודנטי במקורות התלמודיים ובמקורות רבניים היא לעגן את הדיון המובא במקורות בהקשרו הפילוסופי הכללי. אם ניתן להצביע על דמיון מבני בין מערכת משפטית מסוימת ובין מערכת מושגים יוריספרודנטיים, או מודל יוריספרודנטי כללי, כי אז יהיו לקשר זה לפחות שתי מעלות: מצד אחד, אנו מתארים את המערכת במונחים כלליים המשותפים לה ולמערכות אחרות, ומצד שני, אנו עשויים לשכלל את המערכת המושגית הכללית לאור המקרים הפרטיים שעליהם היא אמורה לחול. הקשר הדו סטרי הזה בין היוריספרודנציה הכללית ובין היוריספרודנציה הפרטית הוא למעשה ה-Raison d’etre של היוריספרודנציה הכללית. בדברים הבאים אני מנסה להצביע על קשר מעין זה בין השרשים שקבע הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות ובין מה שמכונה בספרות היוריספרודנטית, בעקבות עבודתיו של ג'רמי בנתם ואחריו של יוסף רז, עקרונות אינדבידואציה של חוקים. למותר לציין, שהדמיון המושגי שניתן להצביע עליו אינו תוצר של השפעה היסטורית אלא נובע ממהות החשיבה המשפטית. כמו כן אנסה לטעון, שבעיית האינדבידואציה של חוקים מונחת כבר בבסיסן של סוגיות תלמודיות רבות. למרות הלבוש החדש והשיטתי שנתן הרמב"ם לשאלת האינדבידואציה של חוקים, הרי דומה שהבעיה היתה מוכרת לחכמי התלמוד והעסיקה אותם.