פרומתיאוס הכבול: ניתוח תוכן היסטורי של אסדרת מידע אישי בפייסבוק

תקציר

תקציר בעברית:מחקר זה עוסק בעלייתן של פלטפורמות מקוונות כאמצעי עיקרי לתקשורת מתווכת מחשב ובשיח המדיניות שנוצר בעקבותיהן בין רגולטורים מדינתיים, נציגי משתמשים, וחברות הטכנולוגיה המפתחות את הפלטפורמות. בתחום הפרטיות, בפרט, חברות הטכנולוגיה מאתגרות את שיח המדיניות על ידי הצגת טכנולוגיות מידע חדישות. טכנולוגיות אלו מאפשרות זרימת מידע אישי, ובו בזמן מייצרות חוסר תאימות בין הפרטיות הרצויה לבין הפרטיות המושגת אצל משתמשים (Altman 1975; Nissenbaum 2010). בהתאם, המאמר בוחן כיצד המערכת הרגולטורית השפיעה על פרקטיקות איסוף המידע של חברות הטכנולוגיה תוך התמקדות באחת מהפלטפורמות הגדולות ביותר, פייסבוק, ומנתח כיצד החברה הציגה התראות בנוגע לאיסוף מידע ועיבודו. ניתוח התוכן ההיסטורי (historical content analysis) אחר החלטות רגולטוריות ושיפוטיות, תלונות משתמשים, ומסמכים משפטיים מאיר את מערכת היחסים הדינמית בין שחקני המדיניות בשוק דינמי של טכנולגיות מידע.המחקר מראה את התגובה הייחודית לאינטרקציה רגולטורית – בתגובה ישירה לתלונות שהוגשו כנגדה, פייסבוק שינתה את מסמכי הפרטיות שלה, את פרטיקות עיבוד המידע, ואת ממשקי המשתמש בפלטפורמה. מערכת יחסים זו בנויה על דחיפה (nudge) מצידה של פייסבוק – בכדי לקדם שיתוף יתר של מידע אישי, פייסבוק שינתה את קוד הפלטפורמה, הוסיפה שירותים, ושינתה הגדרות ברירות-מחדל. צעד זה לא התקבל בברכה אצל המשתמשים, ונציגיהם בתגובה פנו לרגולטורים ולבתי המשפט האמריקאיים. אך, בעוד הרגולטורים התמקדו בעיקר במסמכים המשפטיים הנוגעים להתראות פרטיות, פייסבוק העדיפה את האסדרה הפרטית והא-פורמלית שבתי המשפט קידמו. כמו כן, בעוד רגולטורים ביקרו הודעות מטעות בטענה להונאה, נציגי המשתמשים טענו לחוסר הוגנות מצידה של פייסבוק כתוצאה משינויים בממשקי המשתמש. על ידי הצגת שיח המדיניות אודות עיצוב הרשת החברתית, המחקר מאפשר לפתח מדיניות ציבורית ולהפנות זרקור אל עבר אופיה של מדיניות איסוף המידע בתקשורת מתווכת מחשב. המחקר מראה את התגובה הייחודית לאינטרקציה רגולטורית – בתגובה ישירה לתלונות שהוגשו כנגדה, פייסבוק שינתה את מסמכי הפרטיות שלה, את פרטיקות עיבוד המידע, ואת ממשקי המשתמש בפלטפורמה. מערכת יחסים זו בנויה על דחיפה (nudge) מצידה של פייסבוק – בכדי לקדם שיתוף יתר של מידע אישי, פייסבוק שינתה את קוד הפלטפורמה, הוסיפה שירותים, ושינתה הגדרות ברירות-מחדל. צעד זה לא התקבל בברכה אצל המשתמשים, ונציגיהם בתגובה פנו לרגולטורים ולבתי המשפט האמריקאיים. אך, בעוד הרגולטורים התמקדו בעיקר במסמכים המשפטיים הנוגעים להתראות פרטיות, פייסבוק העדיפה את האסדרה הפרטית והא-פורמלית שבתי המשפט קידמו. כמו כן, בעוד רגולטורים ביקרו הודעות מטעות בטענה להונאה, נציגי המשתמשים טענו לחוסר הוגנות מצידה של פייסבוק כתוצאה משינויים בממשקי המשתמש. על ידי הצגת שיח המדיניות אודות עיצוב הרשת החברתית, המחקר מאפשר לפתח מדיניות ציבורית ולהפנות זרקור אל עבר אופיה של מדיניות איסוף המידע בתקשורת מתווכת מחשב.