פרשנות דיני מיסים – בין המשפט העברי למשפט המדינה The Interpretation of Tax Law: Between Jewish Law and Israeli Law

תקציר

תקציר בעברית:כל טקסט טעון פירוש. משכך, ובהיות ההלכה והמשפט העברי מבוססים על טקסטים – תורה שבכתב ותורה שעל פה – תופסת גם בהם תורת הפרשנות מקום מרכזי. כך, כבר ב"פרשנות פנים-מקראית", במקרא עצמו, וכך בכל הספרות הענפה שאחריו, משנה ותלמוד, ספרי פסקים וספרי הלכות, פסקי דין, שאלות ותשובות ותקנות קהל. כמו במשפט בכלל, גם במשפט העברי ניתן ביטוי נרחב לפרקיה השונים והמגוונים של תורת הפרשנות: פרשנות מרחיבה ופרשנות מצמצמת ודווקנית, פרשנות מילולית ופרשנות הקשרית ותכליתית, פרשנות לשונית ופרשנות הנסמכת על "כוונת החוק" ועל "כוונת המחוקק"; פרשנות מקיימת ופרשנות יוצרת; "דרישת לשון הדיוט" – נורמה שלא נוסחה ביד אמן, ודרישת "לשון חכמים" הבקיאים ורגילים במלאכת החקיקה; פרשנות לפי "לשון בני אדם" ופרשנות לפי "לשון מקרא" ו"לשון חכמים"; פרשנות של נורמות – בעיקר תקנות חכמים ותקנות קהל, ופרשנות של מסמכים משפטיים דוגמת שטרות, כתובות, צוואות וכיוצא באלה. מוּספים עליהם פרקי פרשנות בתחומי משפט שונים, ומסכת ענפה של "כללי פרשנות", שהדיה נשמעים היטב גם במשפט העברי הקדום, הן בפרשנות המילולית הפנים-מקראית, הן בפרשנותם של חכמים וכל אותן "מידות שהתורה נדרשת בהן". המאמר מתמקד בפרשנות דיני המסים במשפט העברי ומבקש לבחון האם חלים בהם דיני הפרשנות הרגילים, או שמא נתייחדה להם מסכת פרשנות מיוחדת לנוכח טיבם וטבעם. בראש המאמר, שהתפרסם בספר הזיכרון ליעקב נאמן, באו דברים לזכרו. לאחר מכן מוקדשות מספר הערות בשאלות מתודולוגיות שעניינן חקר דיני המס במשפט העברי. חלקו המרכזי של המאמר מוקדש לבחינת כללי הפרשנות שהוחלו במשפט העברי בדיני המס תוך השוואתם לכללים שהוחלו בפרשנות דיני המס במשפט הישראלי. במאמר מובאות דוגמאות לפרשנות דיני מסים לפי לשון הנורמה המשפטית ותכליתה; פרשנות שפועלת לטובת הנישום ולרעתו; פרשנות "סעיפי פטור" בדיני המס; פרשנות שמגמתה העדפת האינטרס של הציבור-הקהילה על פני האינטרס של היחיד; ופרשנות נורמות שתוצאתן עלולה לגרום נזק לקופה הציבורית. בסיכומם של דברים, מתקבלת המסקנה שלפיה התשובה לשאלת ייחודיותה של פרשנות של דיני המס במשפט העברי מורכבת ואינה חד משמעית. על אף שמדובר בעולם משפטי רחב היקף, השיטתיות והלכידות אינם ממאפייניו המרכזיים. יתר על כן: מכיוון שמדובר במשפט חי ונוהג, המתפרש במקום על פני ארבע קצוות תבל, ימים ויבשות, ובזמן על פני אלפי שנים, רבו בו המחלוקות והדעות השונות, כך שקשה לגבש ממנו ובו משנה סדורה, כוללת וחד משמעית, בסוגיה זו כבסוגיות אחרות. לפיכך, במקום לדבר ב"עמדת המשפט העברי" בסוגיה זו של פרשנות דיני המס, יהיה נכון יותר לדבר על גישות, כיוונים או מגמות בסוגיה זו, או בעמדתו של חכם מסוים מבין חכמי המשפט העברי. לאור זאת, בהחלט ניתן להצביע על מאפיין ייחודי אחד, שניכר ובולט לעין בדיני המיסים בכלל, ופרשנותם בפרט, יותר מאשר בתחומים אחרים, והוא ההסתמכות המרובה על ה"מנהג" כמקור משפטי להכרעת ספקות פרשניים שנפלו בלשון התקנה-הנורמה שקובעת את דיני המס.