מוקדם יותר! הליכי גילוי מוקדם אחרי התקנות החדשות Earlier! Discovery after the civil procedure reform in Israel

תקציר

תקציר בעברית:הליכי הגילוי המוקדם הינם היום מההליכים המשמעותיים ביותר במסגרת הדיון המשפטי המודרני ותוצאתם קובעת לשבט או לחסד את גורל ההליך הדיוני כולו. לגילוי המוקדם הצדקות שונות: הם מייעלים את ההליך אחריהם, מביאים לשיוויון יחסי בין בעלי הדין, מקדמים הסכמות ותורמים להבאת מידע איכותי בפני בית המשפט. ישנן דרכים שונות לעצב את ההליך – כלי גילוי מוקדם שונים, מיקומים שונים בתהליך הדיוני, סנקציות וקבלת החלטות. מטרת הליכי הגילוי המוקדם היא לחשוף מידע הקיים אצל בעלי הדין קודם להצגתו בדיון ההוכחות בבית המשפט לצורך ייעול הדיון ומניעת הפתעות, קידום הסכמות וצמצום המחלוקת בין הצדדים, שכלול המודל האדברסרי ומטרות נוספות. חלק מהליכים אלו מתבצעים ישירות בין הצדדים, וחלקם מתבצעים בחסות בית המשפט במסגרת קדם המשפט. הליכים אלו מהווים היום, חלק משמעותי מההליך הדיוני האזרחי, הן מבחינת השפעתו על תוצאות ההליך והן מבחינת העלות והזמן הכרוכים בו. ההחלטות על גילוי מוקדם מתקבלות בשלב מתוחם של ההליך, והן חלק מההכנות לדיון עצמו. ההכרעה בהליכים אלו נעשית במצב של אי ודאות - באשר לעתידו של ההליך, לצורך במידע, ולהשלכות של חשיפת המידע על ההליך. כאשר מתבקשת הכרעת בית המשפט, השופט טרם יודע האם יתבקש לפסוק ולהכריע בתיק, או שמא במהלך ההליכים תתייתר הכרעתו. בנוסף, לעצם הכרעת השופט בדבר הגילוי הנדרש או במניעת החשיפה, יכולה להיות השפעה על עתידו של ההליך כולו, מאחר והצדדים ישקלו מחדש את מצבם בעקבות ההחלטה והמידע שייחשף בעקבותיה. במאמר נתאר את ההצדקות לקיומם של הליכים אלו, ואת הביקורת המושמעת עליהם. בין היתר, בטענות שנעשה בהם שימוש לרעה והם מביאים להצפת עודף מידע ואף פגיעה בשליטה השיפוטית בהליך. המאמר בוחן את סוגי ההליכים לגילוי מוקדם הקיימים בעולם: הליכים שמתנהלים כדיאלוג בין הצדדים, גילוי מסמכים, שאלונים, הליכים פעילים לצורך השגת מידע והליכים אוטומטיים. נתאר את המצב בישראל, שבה קיימים בעיקר הליכי גילוי מסוג שאלונים ומסמכים. הרפורמה שינתה חלקים משמעותיים מהליכי הגילוי המוקדם – בהקשר לזמן ביצועם בשלבים, האחריות והפיקוח עליהם, הסנקציות על הפרתם וכן הוספת ממד אוטומטי לחלקם. בהסדרה הנוכחית של הליכי הגילוי מוקדם יש מספר כשלים, חלקם בזמני הגילוי – המאוחרים מדי - וחלקם בנקודות אחרות שלהם, כגון ההליכים האוטומטיים לגילוי מוקדם, משטר הסנקציות, וההתייחסות למידע דיגיטלי. גם פרוצדורת החיסיון ובעיית הזיהום הראייתי לא הוסדרה במסגרת הרפורמה. במאמר נטען כי את השינויים שעשתה הרפורמה בהליכי הגילוי המוקדם רצוי לבצע בצורה הדרגתית וזהירה, תוך בחינה מתמדת של השפעתן על המטרות של ההליך הדיוני – צדק ויעילות. מהפכות מוחלטות בהליכים, לרוב אינן מצליחות ויכולות ליצור נזק העולה על התועלת. יש להתאים את הרפורמה ככל האפשר לעידן הדיגיטלי תוך מעקב אחר התהליך והשפעתו, לצורך למידה ויישום של עיצוב ההליכים בהיבט הדיוני.