מעמדה של המוסיקה הערבית בקרב תושביה היהודים של ישראל The Status of Arabic Music among Israeli Jews

תקציר

תקציר בעברית:המחקר בוחן לראשונה את העדפות סוגי המוסיקה של הציבור היהודי בישראל, הדרכים המועדפות להאזנה למוסיקה והשפה מועדפת, תוך התמקדות במוסיקה ערבית. המחקר נערך בקרב מדגם של 503 משיבים יהודים ישראליים בגלאי 18 ומעלה. המחקר מעיד כי מוסיקה ישראלית היא המוסיקה הפופולרית ביותר. פחות מתשעה אחוזים מאוכלוסיית הישראלים היהודים מעדיפים להאזין לסוג מוזיקה ערבי קלאסי. למעלה ממחצית מהמשיבים מעדיפים לשמוע מוסיקת פופ ומוסיקה מזרחית קצבית. עברית ואנגלית הן שתי השפות המועדפות להאזנה לשירים. אחוז נמוך עוד יותר מהמשיבים בחרו את הערבית כשפה המועדפת עליהם לשמוע שירים.הממצאים מעידים על זניחת אמצעי השידור המסורתיים כמקור האזנה למוסיקה בקרב צעירים. תופעת הורדת שירים מהאינטרנט הנה רווחת ונפוצה עד מאוד. למעלה ממחצית מהמשיבים ציינו שהם מורידים שירים מהאינטרנט. עברית היא השפה הדומיננטית של השירים שמורדים מהאינטרנט הגם שהורדת שירים באנגלית רווחת אף היא. בקרב המאזינים לרדיו, גלגל"צ ורשת ג' הן שתי תחנות הרדיו המועדפות על האחוז הגבוה יותר של הנדגמים. תחנות נוספות, שהוזכרו בשכיחות נמוכה בהרבה, הן אקו 99, 88 וגלי צה"ל.המשיבים אשר ציינו שהם אינם אוהבים מוסיקה ערבית הסבירו, בין היתר, כי מוסיקה זו אינה לטעמם או שהם לא אוהבים אותה. חלקם נקטו ביטויים שליליים בוטים יותר כלפי המוסיקה הערבית. כרבע מהם ציינו שהשפה לא יפה בעיניהם. לעומתם, מיעוט המשיבים, שהוגדרו במחקר כחובבי הז'אנר הערבי, הסבירו את אהדתם בכך שהם אוהביםאת הקצב והמנגינות. עוד נמצא כי בקרב המיעוט שמאזין למוסיקה ערבית אחוז ניכר הם צעיריםיותר – כשלושה רבעים הם ממוצא עדתי מעורב.בחינת העמדות פוליטיות של המשתתפים העלתה ממצא מענין. נמצא יחס הפוך בין בעמדה הפוליטית להאזנהואהדה למוסיקה ערבית. המאזינים למוסיקה ערבית הביעו עמדות המזוהות עם הימין (כגון פחות תמיכה במשא ומתן עם הרשות הפלסטינאית) ולהיפך. בנוסף, המאזינים למוסיקה ערבית יותר קרובים מהשאר למנהגים של תרבות ערבית כמו אוכל, ריקודים ערביים, לבוש ואף סרטים. הגורם העיקרי שיכול לגרום למשיבים רבים לשמוע מוסיקה ערבית הוא זמר או זמרת אהובים שישלבו מוסיקה ערבית ברפרטואר שלהם או שישירו יחד עם זמר או זמרת ערביים.ממצא חשוב נוסף הוא כי המשתתפים הביעו אמון במערכות דיגיטליות כפוטנציאל לשינוי הרגלי ההאזנהומיגור תופעת ההדרה של מוזיקה ערבית מהפלייליסט של ישראלים-יהודים.