גיור ילדים שנולדו מתרומת ביצית או פונדקאות של גויה

תקציר

תקציר בעברית:המאמר עוסק בשאלת הצורך בגיור במקרה של תרומת ביצית מאם לא ידועה ובמצבי ספק מורכבים נוספים, כגון בתרומת מיטוכונדריה. שאלה זו בנויה מכמה נדבכים, הבנויים על גבי הספק הבסיסי בשאלה מי מוגדרת כאמו של הילד, ובכלל זה מעמדו של ספק יהודי, הכרעה הלכתית על פי רוב וספק-ספיקא, ולבסוף - המדיניות ההלכתית במציאות החברתית בישראל. השימוש בפונדקאות ובתרומת ביציות בישראל הולך וגובר, ולא נגזים אם נאמר שבמדינת ישראל חיים כיום אלפי ילדים שנולדו בדרך זו. כבר בתחילת השימוש בטכנולוגיות אלו פוסקי ההלכה התחבטו בשאלות הלכתיות קלות כחמורות שהן מעוררות, כדוגמת כיבוד אב ואם, ירושה, הצורך בגיור ואיסורי עריות. רבות מהשאלות הללו נובעות משאלה אחת יסודית: מי מהמעורבות מוגדרת כאמו של הנולד: האם בעלת הביצית (האם הגנטית) או האם המולידה (האם הנושאת). ההכרעה בשאלה זו משליכה על מגוון השאלות הנזכרות, אולם אין בהכרח חפיפה ביניהן: ייתכן, כי לענייני ממונות (ירושה) או מצוות עשה (כיבוד אם) התשובה תהיה אחת, ואילו לענייני איסור והיתר (איסורי קורבה) או גיור התשובה תהיה אחרת. במאמר נטען כי במקרה שתורמת הביצית או הפונדקאית איננה יהודייה, מעמדו של הילד הוא כשל ספק יהודי, והגיור הנדרש הוא גיור מספק. במצבים אלו, יש צדדים להקל בדרישות הגיור. בפרט, יש מקום להקל בגיור קטן מדין "זכין לאדם", גם אם משפחתו איננה שומרת מצוות, זאת משום שבמקרה כזה גובר הצד הנוטה לומר כי הגיור עצמו, כמו גם יציאתו ממצב של ספק למצב של ודאי (מצב עדיף הן מבחינה אישית וחברתית, והן מכוח האפשרות להנשא בישראל – שהיא כעין תיקון העולם), הם זכות לו. כמו כן, אפשר שבגיור כזה אין ביכולתו למחות כשיגדל (משום שחייב היה לשמור מצוות מספק עוד קודם לכן), וכך סר החשש שמא תפקע הגירות למפרע. זאת נוסף על כך שהצד שמדובר ביהודי מצטרף לדעות המקילות בגיור קטנים במשפחה חילונית, וכך נוצר ספק-ספיקא שוודאי אפשר לסמוך עליו במקום צורך כזה שיש בו משום תיקון העולם. על אחת כמה וכמה, במקרים של תרומת ביצית אנונימית בישראל, כשהתורמת רשומה במרשם האוכלוסין כיהודייה, יש לראות זאת כספק-ספיקא לעניין הצורך בגיור, ולכן יש מקום שלא להצריך גיור. גם אם רישום כיהודייה במרשם האוכלוסין איננו ראיה, רוב הרשומות כיהודיות הן אכן יהודיות; ולעניין אפשרות בירור זהותה של התורמת – לאור מגבלות החוק על בירור זהות תורמת הביצית, לא ניתן לברר את הדברים, ולפיכך כאמור יש בכך ספק-ספיקא. במקרים של תרומת מיטוכונדריה (אפשרות מעשית בכמה מדינות, אך לעת עתה לא בישראל ובארה"ב), ספק רב אם יש לראות את התורמת כאם גנטית. לכן, כשבעלת הביצית יהודייה, גם אם תורמת החומר המיטוכונדרי איננה יהודייה, במקרה זה הספק כפול (ספק האִם האֵם הגנטית היא האם, וספק האם תורמת מיטוכונדריה נחשבת כאם גנטית), ויש מקום שלא להצריך את הילד גיור אלא לראותו כיהודי. בשני המקרים האחרונים, אנו מעלים במאמר את האפשרות להטביל את הילד על דעת בית דין, וכך לוודא שיוכר כיהודי מול כל ערכאה עתידית, אף שלדברינו אין זה נדרש מעיקר הדין, ואין להחשיבו בכך כ"גר" לענייני יוחסין (כגון, אם מדובר בבת – לעניין איסור גיורת לכהן).