שיקול דעת הלכתי והטיות על בסיס מגדרי – ניתוח מושגי Halakhic Discretion and Gender Biases - A Conceptual Analysis

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מבקש לדון בשאלת ההטיות המגדריות של אנשי ההלכה ולשאול על היחס שבין שיקול דעת סובייקטיבי, המוכר כלגיטימי בעולם ההלכתי, לבין הטיות על בסיס מגדרי, הנתפסות כשליליות. לאחר שהוא דן בביקורות על הפורמליזם המשפטי-מדעי ומשווה אותם לביקורת על הפורמליזם ההלכתי, הוא מראה כיצד גם אנשי הלכה מובהקים כמו הרב ליכטנשטיין והרב זקס מכירים במקומו של שיקול הדעת הסובייקטיבי בפסיקה ומתנגדים אף הם לפורמליזם הלכתי. עם ההכרה בשיקול הדעת השיפוטי-הלכתי והשפעת המימד האישי של הפוסק על הפסיקה, מבקש המאמר להסביר מדוע שיקול דעת סובייקטיבי נתפס כלגיטימי ואילו הטענה שקיימות בהלכה הטיות על בסיס מגדרי (אף הן סוג מסוים של שיקול סובייקטיבי) נדחות על הסף. בכדי לעשות זאת הוא מנתח את המשמעויות השונות שיכולות להיות לטענה לפיה קיימות בהלכה הטיות על בסיס מגדרי, על סמך שלושה מודלים הלקוחים מן הפמיניזם המשפטי. מודלים אלו מראים כיצד החוק חשוף להטיות מגדריות במובנים שונים והמאמר מבקש לבדוק את הרלבנטיות של יישום מודלים אלה בעולם ההלכתי. מסקנתו היא כי הטיות על בסיס מגדרי קיימות בהלכה אך מוכחשות בעיקר משום שהן "שקופות", בלתי נראות לבעלי הלכה, כולם גברים החולקים במשותף תפיסות מגדריות לגבי נשים. לשון אחר, האידיאולוגיה הגברית סמויה מן העין ושקופה בשל היותה הנורמה השלטת והמקובלת ולפיכך מאפשרת מראית עין של "אובייקטיביות" ו"ניטרליות מגדרית". כל חשיפה ולו תיאורטית בלבד של הטיה מעין זו נתקלת בביקורת משום שהיא מצביעה על מה שאינו אמור כלל להימצא. ודוק, בהנחה שגבריות ונשיות הינם בעיקרם פרי הבניה חברתית ולא טבע מהותני מולד, אין פירושו של דבר שגברים אינם יכולים לחרוג מאידיאולוגיה זו או נשים ליטול בה חלק. גברים עשויים לייצר צדק מגדרי עבור נשים ונשים עלולות להימנע מכך. הבעיה העיקרית כיום אינה רק בעצם קיומן של הטיות גבריות (שהרי גם לנשים יש הטיות) אלא בחד צדדיותן. עם כניסת נשים לשדה השיח ההלכתי יכולה תמונה זו להשתנות מן היסוד, לכל הפחות במובן של "קיזוז הטיות" בין המגדרים.