בין שני עולמות: מורשת המשפט המנדטורי במדינת ישראל בראשיתה

תקציר

תקציר בעברית:מדוע שימרו 'הישראלים הראשונים', אנשי דור הקמת המדינה, את המורשת המשפטית העות'מאנית/אנגלית שקיבלו בירושה מתקופת המנדט? הדיון בשאלה זו במאמר יעשה בשלושה שלבים. בשלב הראשון אסקור בקצרה את תולדות המשפט המנדטורי. בשלב השני אדון במעבר מן המשפט המנדטורי אל המשפט הישראלי בשנת 1948, ואדבר על שתי מהפכות משפטיות שהיו עשויות לשנות את אופי המשפט הישראלי מיד לאחר הכרזת העצמאות ובעשור הראשון להקמת המדינה –'המהפכה העברית' ו'המהפכה הקונטיננטלית' – מהפכות שבסופו של דבר לא התרחשו. לבסוף, אציע כמה תשובות לשאלה מדוע מהפכות אלה נכשלו ומדוע חלקים רבים מן המורשת המשפטית העות'מאנית/אנגלית של המנדט נשמרו בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה (ובמידה פחותה יותר עד היום).תחילה אציג שלושה הסברים מקובלים לכוח ההישרדות של המשפט המנדטורי: סיבות פרקטיות, האינטרסים של המשפטנים המקצועיים והתדמית הציבורית הבעייתית של האלטרנטיבות למשפט המנדטורי. לבסוף אדון גם בהסבר נוסף, לפיו אחת הסיבות (אם כי לאו דווקא העיקרית) לכך שחלקים מן המורשת המשפטית המנדטורית נשמרו על-ידי מדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה קשורה לתפיסה העצמית של החברה הישראלית בראשיתה כחברה הטרוגנית המצויה בתהליך שינוי תרבותי שטרם נשלם (בהקשר זה נעשה לעתים שימוש בביטוי 'דור המדבר'). שימור המשפט המנדטורי, כך אטען, לא היה רק תוצאה של הסברים פרקטיים או של מאבקי כוח בין משפטנים מקצועיים ולא-מקצועיים, אלא במידה מסוימת גם תוצאה של תדמיות תרבותיות של החברה הישראלית. תחילה אציג שלושה הסברים מקובלים לכוח ההישרדות של המשפט המנדטורי: סיבות פרקטיות, האינטרסים של המשפטנים המקצועיים והתדמית הציבורית הבעייתית של האלטרנטיבות למשפט המנדטורי. לבסוף אדון גם בהסבר נוסף, לפיו אחת הסיבות (אם כי לאו דווקא העיקרית) לכך שחלקים מן המורשת המשפטית המנדטורית נשמרו על-ידי מדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה קשורה לתפיסה העצמית של החברה הישראלית בראשיתה כחברה הטרוגנית המצויה בתהליך שינוי תרבותי שטרם נשלם (בהקשר זה נעשה לעתים שימוש בביטוי 'דור המדבר'). שימור המשפט המנדטורי, כך אטען, לא היה רק תוצאה של הסברים פרקטיים או של מאבקי כוח בין משפטנים מקצועיים ולא-מקצועיים, אלא במידה מסוימת גם תוצאה של תדמיות תרבותיות של החברה הישראלית.