חינוך סביבתי בדמוקרטיה ליברלית Environmental Education in a Liberal Democracy

תקציר

תקציר בעברית:המאמר בוחן את מקומו הרעיוני-פילוסופי של החינוך הסביבתי בתפיסת המדינה של הדמוקרטיה הליברלית לאור אחת התאוריות הפילוסופיות המרכזיות בימינו מתחום המוסריות הפוליטית — התאוריה הליברלית של הפילוסוף ג'ון רולס. אלו הן השאלות העיקריות שהמאמר עוסק בהן : .1 האם לנוכח חשיבותו הרבה של הנושא הסביבתי בימינו חלה על המדינה הליברלית חובה לכלול חינוך סביבתי במסגרת התכנים של חינוך חובה?; .2 ואם כן, אילו תכנים סביבתיים בדיוק, ומה מעמדם החינוכי של תכנים סביבתיים אחרים? השאלות הללו עולות מאחד הרעיונות הליברליים העיקריים, שלפיו המדינה צריכה להימנע מלקדם תפיסה מסוימת של "החיים הטובים," ועליה לשמור על ניטרליות בעניין זה. כלומר, עליה לכבד את חירות הפרט לעצב את חייו בעצמו, גם אם דרך החיים שיבחר תהיה בלתי סביבתית. נראה לכאורה כי מאפיין ליברלי זה מחייב את המדינה להימנע מלהטיף באמצעות מערכת החינוך בעד תפיסת טוב המקדמת ערכים ירוקים. הדיון כאן יראה כי על פי תאוריית המדינה הליברלית של רולס על המדינה לכלול חינוך סביבתי מסוים כחינוך חובה, כחלק מלימודי האזרחות. המאמר ישרטט את מאפייני החינוך הסביבתי הזה, שאכנה "קיימות רזה." לאחר מכן ידון במעמדם של תכנים סביבתיים אחרים, שאינם נכללים בקיימות הרזה. אראה כי אף שאין חובה לכלול אותם בתוכני החינוך, אין מניעה להוסיפם כתוכני בחירה או תוכני רשות, ואף אין מניעה שיהיו בתי ספר שיקדמו אידאולוגיות וערכים ירוקים מסוימים, מעבר ללימודי החובה של הקיימות הרזה.