המינהליזציה של המשפט החוקתי

תקציר

תקציר בעברית:המאמר מבקש להציג את השינויים שחלו בעשורים האחרונים במשפט החוקתי במדינות רבות בעולם, ובכלל זה בישראל, כאימוץ ההיגיון של המשפט המנהלי אל תוך המשפט החוקתי, כלומר, כמנהליזציה של המשפט החוקתי. שינויים אלה — אשר החלו להתרחש באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה והתפשטו משם למדינות רבות בעולם אך לא לארצות הברית — כוללים, בין היתר, טשטוש של ההבחנה בין זכויות לאינטרסים; ירידה בחשיבות טקסט; ועלייה בחשיבותם של "מבחני הצדקה", ובראשם מבחני איזון ומידתיות. מאפיינים אלה הם גם בין מאפייניו של המשפט המנהלי, שעוסק באינטרסים ובזכויות גם יחד, שמבוסס לרוב על פסיקה ולא על טקסט, ואשר מתמקד בהצדקת הפעולה המנהלית על־פי מבחני איזון ומידתיות. המאמר מציע גם הסבר היסטורי להתפתחות זו, שלפיו היא נובעת מן העובדה שבמדינות אירופה, כמו־גם בישראל, התפתח שיח הזכויות המשפטי ראשית בתוך המשפט המנהלי, וזה טבע בו את חותמו. לבסוף, המאמר מציע החלה של התֵזה על המשפט בישראל, שבו לא רק ההיגיון של המשפט המנהלי אומץ אל תוך המשפט החוקתי, אלא אף המערך המוסדי שלו, וזאת מכיוון שבמעבר מביקורת המִנהל לביקורת החקיקה הראשית לא נוצר מערך מוסדי חדש.