תהליכי חוקתיזציה במשפט הליכי־אזרחי בישראל – מצוי ורצוי Constitutionalization in Civil Procedure Law in Israel - Common and Proper

תקציר

תקציר בעברית:תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הותקנו במסגרת רפורמה מקיפה להסדרת סדרי הדין במסגרת האזרחית בישראל. נראה כי אדריכלי הרפורמה ניצלו את תנופת החוקתיזציה כדי להחיל עקרונות יסוד רבים על תקנות סדר הדין האזרחי, ועיגנו אותם ישירות בתקנות עצמן, אולם לא חשו למספר בעיות שנוצרו בעקבות ניסוחם במבוא, ובניהם עיגון נרחב של ערכי יסוד חוקתיים בחקיקת משנה, ללא הסמכה מפורשת ובהירה כנדרש מן המחוקק או מן המכונן. תכליתו העיקרית של המאמר היא לבחון את רציות עיגונם של עקרונות היסוד בתקנות סדר הדין האזרחי. חלקו הראשון של המאמר מציג את מושא המחקר, עקרונות היסוד, ומתאר את מגמת החוקתיזציה בישראל המשמשת בסיס לעיגון עקרונות היסוד במשפט ההליכי־אזרחי בישראל. המסקנה מפירוט העקרונות היא כי מתקין התקנות יצר 'חוקה זוטא' לסדרי הדין האזרחי בתקנות עצמן, גם אם זו לא הייתה כוונתו המקורית. לאחר מכן, בחלק השני, המאמר סוקר בהרחבה את דוקטרינת ההסדרים הראשונים ומציע לנסח דוקטרינה נוספת של הסדרים חוקתיים. סקירה זו תסייע בניסוח המסגרת הנורמטיבית ליישום הדוקטרינות במענה לשאלה המרכזית בדבר רציות עיגון עקרונות יסוד בחקיקת משנה. בחלק השלישי, נוכח אופיו הראשוני של הדיון בהקשר הישראלי, מושקע מאמץ ניכר בבחינת טיב ואופי ההסדרים שבעקרונות היסוד – ראשוניים או משניים. לשם כך, המאמר בוחן את המקורות לניסוח עקרונות היסוד, אלו המוצהרים בדברי ההסבר של מחוקק המשנה – הדין האנגלי, ואלו שככל הנראה גם סייעו לו בפועל – הספרות האקדמית בישראל. לבסוף, בפרק הרביעי מיושמות דוקטרינות ההסדרים החוקתיים והראשוניים, לאור טיבם ואופיים של ההסדרים הכלולים בעקרונות היסוד. המסקנה היא שרמת המפורשות של המחוקק הראשי להאצלת סמכות עיגון עקרונות יסוד לידי מחוקק המשנה, נמוכה ואינה תואמת את אופי עקרונות היסוד בתור הסדרים חוקתיים או הסדרים ראשוניים.